הכוכבים בלילה - הסחר הטוב

click fraud protection

החלק האהוב עלי ביום שלי, כל יום, הוא הסוף שלו. אני יודע שזה נשמע מדכא וכאילו התייאשתי, אבל זה בעצם הרגע שבו אני אומר לעצמי שאני בסדר.

בשנה שעברה עשיתי משהו שנשבעתי שלעולם לא אעשה. עברתי לחדר משלי, נפרדת מבעלי. עברתי ניתוח כתף (תיקון שרוול מסובב) כי הייתה לי איזו עצם מוזרה שהחליטה שזה יהיה כיף לתקוע ולקרוע את הגידים. זה היה צריך להיעשות. העצם הארורה הזאת הוציאה את זה בשבילי ולא התכוונה להפסיק עד שהכל בכתף ​​שלי נקרע.

כמה פעמים, הרופא אמר לי, "זה הולך להיות קשה", אבל הוא מעולם לא נתן פרטים. אני יודע למה עכשיו. אם הוא היה אומר לי כמה קשה זה באמת הולך להיות, אולי הייתי נסוג. הניתוח עצמו עבר בסדר. ההתאוששות היא שגרמה לי לדמעות ולזרוק דברים (בזרוע השנייה, כמובן): כריות כשלא הצלחתי להשיג נוח, בגדים כשלא יכולתי להתלבש בעצמי, ועטים כשלא הצלחתי להבין איך לכתוב עם היד שלי קֶלַע.

הם לא אומרים לך כמה קשה לעשות משימות יומיומיות בסיסיות עם היד והיד הלא דומיננטיות שלך. הם לא אומרים לך שכמעט בלתי אפשרי לישון עם מנשא ענק. הם לא אומרים לך איך חוסר היכולת להזיז את היד שלך משפיע על שיווי המשקל שלך, מה שהופך אותך למסורבל יותר.

בשבועות הראשונים, ישנתי בישיבה עם כריות מוערמות סביבי לתמיכה. אחר כך סיימתי לישון על הספה, להוריד את המתלה ולשמור אותו קרוב למקרה שאצטרך אותו, עם כיסאות וכריות שהחליקו לידי כדי לתמוך בזרועי. זה היה הגולם המוזר ביותר אבל הכרחי רק לכמה שעות שינה.

שישה שבועות לאחר הניתוח, שוחררתי מהמתלה, אבל הכל עדיין היה אתגר. הם לא אומרים לך כמה תהיה עייפה היד שלך. הייתי מתוסכל מחוסר שינה וכאב עקבי. משהו היה צריך להשתנות.

בעלי חזר מהעבודה יום אחד ומצא אותי עם דמעות. החלטנו שאנחנו חייבים לעשות את הדבר כזוג נשוי שנשבענו שלעולם לא נעשה: שיהיו לנו מיטות משלנו. לסבא וסבתא שלי היו חדרי שינה נפרדים, והם נראו לא מאושרים כזוג. כילד, לא יכולתי לדעת מה הסיבה והתוצאה. האם הם ישנו בנפרד כי הם לא היו מאושרים להיות ביחד, או שהם לא היו מאושרים יחד כי הם לא חלקו את המרחב האינטימי הזה?

בנישואיי, חשבתי שהמיטה המשותפת שלנו היא קדושה, משהו שתמיד יהיה לנו, אבל החלק ממני שהיה מותש פיזית, רגשית ונפשית הבנתי שזה הכרחי עבורי התאוששות. וכך קנינו מיטה ושמנו אותה באחד החדרים הפנויים. זה הרגיש כאילו אני מוותר וחוצה גבול בנישואינו שלא יכולנו לבטל.

בלילה הראשון במיטה החדשה, עם כריות להרים את זרועי, סוף סוף מצאתי דרך נוחה לשכב, הרמתי את מבטי לתקרה וחייכתי. הכוכבים שהצבנו שם כשהיה חדר הבנים שלנו עדיין היו שם, זוהרים בחושך. עד לאותו רגע, כשאני שוכבת לבד בחדר, מרגישה כמה נפלא יכולה להרגיש שינה במיטה, שכחתי לגמרי מהכוכבים האלה.

למחרת, הסתובבתי בחדר והסתכלתי על מדבקות כוכבי הפלסטיק הקטנות שתקועות על כל התקרה. הבחנתי בשניים מהם ממש מעל המיטה שלי. משום מה היינו מחברים את שני הכוכבים האלה ביחד, מופרדים מהשאר. דמעות מילאו את עיני כשהבנתי שהאחד כחול והשני צהוב. כחול לאבא שלי שמת לפני שש שנים. כחול לחולצות המשובצות הכחולות שהוא תמיד לבש. צהוב לאמא שלי שמתה שנתיים אחרי שהוא מת. צהוב עבור החמניות, הפרח האהוב עליה.

עכשיו בכל לילה, 15 חודשים אחרי הניתוח שלי, כשאני זוחל למיטה ומסתכל למעלה אל התקרה, אל הכוכבים שלי, אני אומר שלום לאמא שלי ואבא ואני מחייך. האם הם שומעים אותי? אולי. אבל גם אם הם לא יכולים, זה גורם לי להרגיש טוב יותר להגיד להם שאני בסדר. גם אני אומר את זה לעצמי.

ברגע אחד בסוף כל יום, מתחת לגיליון הדפס הוורדים שקיבלתי במכירת עיזבון והשמיכה שחמותי הכינה לבעלי כשהוא היה בתיכון, אני בסדר.

לא משנה כמה היה היום רע, אני בסדר. אני מזכיר לעצמי שגם אם אגיד לעצמי באותו בוקר שאתאמן אחרי העבודה ואחזור הביתה וצפיתי בסרטי הולמרק במקום, אני בסדר. גם אם העבודה הייתה קדחתנית ולא הצלחתי לעשות הכל, אני בסדר. גם אם הדאגה לגבי הילדים ה"בוגרים" שלי לא תפסיק לעלות במוחי, אני בסדר.

אני נותן לעצמי את הרגעים האלה כי אני צריך אותם. הם מזכירים לי שיש לי 100 אחוז הצלחה בהתמודדות עם ימים קשים ולא משנה מה צופן היום הבא, באותו הרגע אני בסדר. אני מרוצה. אני יודע מה שלא יקרה, טוב או רע, אני יכול להתמודד עם זה.

הכוכבים בלילה מזכירים לי פשוט להיות - בוהה למעלה, לנשום פנימה, לשחרר הכל. הם מזכירים לי להיות אסיר תודה שיש לי מיטה לישון בה, בית שישמור עלי, אוכל לאכול, עבודה, נישואים חזקים שיכולים לשרוד מיטות נפרדות, והזדמנות לעשות הכל שוב מחר.

ובסוף אותו יום, אסתכל שוב על הכוכבים האלה ואדע שעברתי כל כך הרבה ואצא חזק יותר בגלל זה. אני בסדר.

תיאור התפקיד של מעצב אופנה: שכר, כישורים ועוד

מעצב אופנה יוצר בגדים, כולל שמלות, חליפות, מכנסיים וחצאיות, ואביזרים כמו נעליים ותיקים, עבור הצרכנים. הוא או היא יכולים להתמחות בעיצוב בגדים, אביזרים או תכשיטים, או עשויים לעבוד ביותר מאחד מהתחומים הללו. כמה מעצבי אופנה מתמקדים בעיצוב תלבושות וי...

קרא עוד

מקרה למסור את הרעיונות היצירתיים שלך

אם יש איזו אקסיומה אחת שאני חי לפיה כשזה מגיע ליצירת אמנות, היא זו: "אל תחמוד את הרעיונות שלך. תן את כל מה שאתה יודע, ועוד יחזור אליך"."אל תחמוד את הרעיונות שלך. תן את כל מה שאתה יודע, ועוד יחזור אליך".- פול ארדןנתקלתי בציטוט הזה בספרו של פול ארדן...

קרא עוד

מאיירס בריגס סוג ENTP וקריירה

אני מה? ייתכן ששאלת את השאלה הזו לאחר שגילית שאתה ENTP. ולמה לא תהיתם בקול מה משמעות האותיות האלה? נראה שהם לא הגיוניים. עם זאת, ברגע שתגלה מה המשמעות של כל אות וכיצד תוכל להשתמש בארבעה יחד כדי לעזור בקבלת החלטות הקשורות לקריירה, תעריך את התובנה ...

קרא עוד