לודוויג ואן בטהובן"אודה לשמחה" הולחן ב-1824, בפרק האחרון של הסימפוניה האחרונה שלו, וללא ספק המפורסמת ביותר שלו, סימפוניה מס' 9. הקרנת הבכורה התקיימה בוינה ב-7 במאי 1824, ולמרות הצגתה הבלתי מיומנת והלא מתוכננת, הקהל היה נלהב. זו הייתה הפעם הראשונה שבה בטהובן הופיע על הבמה מזה 12 שנים.
בסוף ההופעה (למרות שכמה מקורות אומרים שזה יכול היה להיות אחרי הפרק השני), נאמר שבטהובן המשיך לנצח למרות שהמוזיקה הסתיימה. אחד הסולנים עצר אותו וסובב אותו כדי לקבל את מחיאות הכפיים שלו. הקהל היה מודע היטב לבריאותו ואובדן השמיעה של בטהובן, אז בנוסף למחיאות כפיים, הם זרקו את הכובעים והצעיפים שלהם באוויר כדי שיוכל לראות את הסכמתם המוחצת.
הסימפוניה של הפזמונים
סימפוניה זו נחשבת על ידי רבים מהמובילים מוזיקולוגים להיות אחת היצירות הגדולות במוזיקה המערבית. מה שמייחד אותו הוא השימוש של בטהובן בקול האנושי; הוא היה המלחין הגדול הראשון שכלל אותו בסימפוניה. זו הסיבה שלעתים קרובות תראה את סימפוניה מס' 9 המכונה כּוֹרָל סִימפוֹנִיָה. הסימפוניה ה-9 של בטהובן, עם תזמורת גדולה יותר מכל אחת אחרת באותה תקופה וזמן נגינה של הרבה יותר משעה (ארוך מכל יצירה סימפונית אחרת), היוותה נקודת מפנה גדולה עבור
מילים גרמנית "אודה לשמחה".
הטקסט "אודה לשמחה" שבו השתמש בטהובן, ושונה מעט, נכתב על ידי משורר גרמני, יוהאן כריסטוף פרידריך פון שילר, בקיץ 1785. זה היה שיר חגיגי התייחסות לאחדות האנושות כולה.
הו פרוינדה, לא תדע!
Sondern laßt uns angenehmere anstimmen,
und freudenvollere.
פרויד!
פרויד!
פרויד, שונר גוטרפונקן
Tochter aus Elysium,
Wir betreten feuertrunken,
Himmlische, dein Heiligtum!
Deine Zauber binden wieder
האם מוד הכוח היה חזק;
Alle Menschen werden Brüder,
Wo dein sanfter Flügel weilt.
Wem der große Wurf gelungen,
Eines Freundes Freund zu sein;
Wer ein holds Weib Errungen,
Mische seinen Jubel ein!
Ja, wer auch nur eine Seele
Sein nennt auf dem Erdenrund!
Und wer's nie gekonnt, der stehle
Weinend sich aus diesem Bund!
פרויד trinken alle Wesen
An den Brüsten der Natur;
Alle Guten, Alle Bösen
Folgen ihrer Rosenspur.
Küsse gab sie uns und Reben,
Einen Freund, geprüft im Tod;
מחלקה וולוסט dem Wurm Gegeben,
Und der Cherub steht vor Gott.
Froh, wie seine Sonnen fliegen
Durch des Himmels prächt'gen Plan,
Laufet, Brüder, eure Bahn,
פרוידיג, wie ein Held zum Siegen.
Seid umschlungen, מיליונין!
Diesen Kuß der ganzen Welt!
Brüder, über'm Sternenzelt
Muß ein lieber Vater wohnen.
Ihr stürzt nieder, Millionen?
Ahnest du den Schöpfer, Welt?
כזה' אין über'm Sternenzelt!
Über Sternen muß er wohnen.
תרגום "אודה לשמחה" באנגלית
הו חברים, אין יותר מהצלילים האלה!
בואו נשיר עוד שירים עליזים,
עוד שירים מלאי שמחה!
שִׂמְחָה!
שִׂמְחָה!
שמחה, ניצוץ בהיר של אלוהות,
בתו של אליסיום,
בהשראת אש אנחנו פוסעים
בתוך קדשך.
כוח הקסם שלך מתאחד מחדש
כל המנהג הזה חילק,
כל הגברים הופכים לאחים,
תחת תנופת כנפיך העדינות.
מי שיצר
ידידות מתמשכת,
או זכה
אישה אמיתית ואוהבת,
כל מי שיכול לקרוא לפחות נשמה אחת שלו,
הצטרפו לשיר ההלל שלנו;
אבל מי שלא יכול חייב לזחול בדמעות
הרחק מהמעגל שלנו.
כל היצורים שותים משמחה
בחזה הטבע.
צודק ולא צודק
טעם דומה למתנה שלה;
היא נתנה לנו נשיקות ופרי הגפן,
חבר בדוק עד הסוף.
אפילו התולעת יכולה להרגיש שביעות רצון,
והכרוב עומד לפני ה'!
בשמחה, כמו הגופים השמימיים
אשר הוא שלח לקורסים שלהם
דרך פאר הרקיע;
לכן, אחים, אתם צריכים לרוץ במירוץ שלכם,
כמו גיבור שהולך לניצחון!
אתם מיליונים, אני מחבק אתכם.
הנשיקה הזו מיועדת לכל העולם!
אחים, מעל החופה זרועת הכוכבים
חייב להתגורר אב אוהב.
האם אתם נופלים בפולחן, מיליונים?
עולם, האם אתה מכיר את היוצר שלך?
חפשו אותו בשמים;
מעל הכוכבים עליו לשכון.
"אודה לשמחה": משמעות עולמית
בשנת 1972, מועצת אירופה הפכה את "אודה לשמחה" של בטהובן להמנון הרשמי שלו. שנים מאוחר יותר, ב-1985, האיחוד האירופי עשה את אותו הדבר. למרות שהטקסט של שילר לא מושר בהמנון, המוזיקה מעבירה את אותם רעיונות של חופש, שלום ואחדות.
בְּמַהֲלָך מלחמת העולם הראשונה, אסירים גרמנים שהוחזקו בשבי יפן הציגו לשוביהם את הסימפוניה ה-9 של בטהובן. שנים לאחר מכן החלו תזמורות יפניות לבצע אותו. ואז, אחרי האירועים ההרסניים של מלחמת העולם השנייה, תזמורות יפניות רבות החלו להופיע בו בסוף השנה, בתקווה להביא מספיק חברי קהל כדי לסייע במימון מאמצי השיקום. מאז, הפכה למסורת יפנית לבצע את הסימפוניה ה-9 של בטהובן בסוף השנה.
בכנסיות אנגליות רבות, השיר "שמח, שמח אנו מעריצים אותך" שנכתב ב-1907 על ידי הסופר האמריקני הנרי ואן דייק, מוגדר ומושר ללחן "אודה לשמחה" של בטהובן. אולי ניתן לשמוע את ההקלטה המודרנית הפופולרית ביותר של הפזמון בסרט משנת 1993, אחות מעשה 2, שרה לורן היל וצוות השחקנים.
