10 שחקני הגולף האיריים הטובים ביותר בכל הזמנים

רורי מקלרוי

רורי מקלרוי עלה למקום הראשון בדירוג 10 המובילים ב-2014. יכולנו להעביר אותו לתפקיד מספר 1 אפילו מוקדם יותר, אבל התנגדנו מתוך... ובכן, שפע של זהירות. הוא צעיר, חשבנו, בואו ניתן לו זמן.
אבל כשמקילרוי זכה ב-2014 הפתוחה הבריטית, לא הייתה עוד סיבה לחכות: למרות שהוא היה אז רק בן 25, זה היה ברור מקילרוי כבר היה ראוי להיקרא שחקן הגולף האירי הטוב ביותר אי פעם.
זו הייתה הזכייה השלישית של מקילרוי באליפות הגדולה, מה שהפך אותו לשחקן הגולף השלישי בלבד מאז 1934 שזוכה בג'ור שלישי בגיל 25 ומטה. השניים הראשונים? ג'ק ניקלאוס ו טייגר וודס.
מקילרוי זכה בעבר באליפות ה-PGA 2012 ובאליפות ארצות הברית הפתוחה 2011, שניהם בהפרש של שמונה חבטות. מאז הוא הוסיף גביע גדול רביעי, אליפות PGA 2014, והוא גם זכה ב

אחרי הניצחון של מקילרוי ב-2018 הזמנה של ארנולד פאלמר, היו לו 14 ניצחונות ב-PGA ו-13 ניצחונות בסבב האירופי. מקילרוי נבחר לשחקן השנה בטור PGA לשנים 2012 ו-2014, ולשחקן השנה בטור הגולף באירופה ב-2012, 2014 ו-2015.

פדרייג הרינגטון

פדרייג הרינגטון היה שחקן הגולף האירי הראשון שזכה במספר אליפויות גדולות מקצועיות, והיחיד שעשה עד שמק'ילרוי הצטרף אליו.

הרינגטון היה שחקן מוביל במשך שנים לפני שהקריירה שלו התפוצצה באמצע שנות ה-2000. זה היה אז (ב-2005, ליתר דיוק) הוא זכה בתואר USPGA הראשון שלו. ואז בשנת 2007 הוא זכה ב הפתוחה הבריטית, ובשנת 2008 הוסיפה אליפות פתוחה נוספת בתוספת ה אליפות PGA.

עבור הקריירה שלו, להרינגטון יש 15 ניצחונות בסבב האירופי ושישה בסבב ה-PGA (שני הסכומים כוללים את שלושת הגדולים). הוא היה שחקן השנה בסבב האירופי גם ב-2007 וגם ב-2008, וזכה בפרס שחקן השנה של טור PGA ב-2008.

הרינגטון היה ללא ניצחון במשך שמונה שנים לאחר שכבש את אליפות ה-PGA 2008, לא זכה שוב עד למאסטרס פורטוגל 2016.

דארן קלארק

במשך זמן רב אפשר לטעון שדרן קלארק מעולם לא עמד בציפיות. אבל הוא בהחלט חי את זה, עם המוניטין של שותף.

ובכל זאת, קלארק הרכיב קריירה מצוינת בגולף, בעיקר בסבב האירופי בו צבר 14 ניצחונות. לקלארק יש גם ניצחונות ב-USPGA (3) וביפן.

אבל עד 2011, לא היו לו ניצחונות במגמות. זה השתנה, עם זאת, באליפות הבריטית הפתוחה 2011, שם קלארק סוף סוף שם את שמו על קלרט קנקן. ההישגים הטובים הקודמים של קלארק באליפות הפתוחה היו שניים ב-1997 ושלישי ב-2001.

קלארק שיחק גם בחמישה גביעי ריידר עם רקורד כללי טוב, במיוחד שהתגלה כקשה לנצח בארבע כדורים.

כריסטי אוקונור האב.

כריסטי אוקונור האב היא בכלל לא באמת אב. אבל כשאחיינו, שנקרא גם הוא כריסטי אוקונור, הצטרף לסיבוב ההופעות האירופי, כולם התחילו להתייחס אליהם כאל האב והבן וככה הם ידועים לנצח.
אוקונור היה איתן בבריטניה ואירלנד קבוצות ריידר גביע: הוא שיחק בטורניר 10 פעמים, השתתף בכל גביע ריידר מ-1955 עד 1973. למרבה הצער, הקריירה של אוקונור הלכה בקנה אחד עם תקופת ריידר גביע של שליטה כמעט מוחלטת של נבחרת ארה"ב, ו הוא מחזיק שיאים עבור רוב ההפסדים במספר קטגוריות.

אבל אוקונור היה אחד השחקנים הטובים באירופה מאמצע שנות ה-50 ועד שנות ה-70, וזכה בעשרות טורנירים בקדמה לסבב האירופי. הוא מעולם לא זכה באליפות גדולה (הוא שיחק רק באליפות הבריטית הפתוחה, מעולם לא בשלוש האחרות), אבל כן רשם 10 טופ 10 באליפות הפתוחה (וסיים במקום השני ב-1965).

גראם מקדואל

גריים מקדואל הרכיב קריירה מצוינת לפני 2010. היו לו ארבעה ניצחונות בסבב האירופי. הוא לא היה משהו מרהיב, אבל הוא היה מוצק.

ואז קרתה 2010.

ו-2010 הייתה אחת השנים החשובות ביותר עבור כל שחקן גולף מתקופת טייגר וודס מחוץ לוודס עצמו. מקדואל זכה בשני אירועים "רגילים" בסבב האירופי, זכה ב אנחנו פתוחים, הטביע את הפוט המנצח ב- גביע ריידר, ואז ניצח את וודס ראש בראש בפלייאוף בטורניר של וודס עצמו (שנקרא אז Chevron World Challenge).

כשמקדואל זכה באליפות ארצות הברית הפתוחה, הוא הפך לשחקן הגולף הראשון בצפון אירלנד שזוכה במייג'ור זה, ולשחקן הגולף הצפון אירי הראשון מאז 1947 שזוכה באף אחת מהמשחקים הגדולים.

במהלך שנת 2017, למקדואל היו 10 ניצחונות בקריירה בסבב האירופי ושלושה בסיבוב ה-PGA.

פרד דיילי

פרד דיילי התחיל לזכות בטורנירים בסוף שנות ה-30 והמשיך בשנות ה-50. הוא זוכה לזכותו של 26 ניצחונות מקצועיים, סה"כ שבוודאי יהיה גבוה יותר למעט מלחמת העולם השנייה.
לדאלי יש את ההבחנה להיות האירי הראשון שזכה באחת מהמשחקים הגדולים של הגולף - הוא זכה באליפות בריטניה הפתוחה ב-1947. שחקן גולף אירי אחר לא זכה במייג'ור עד ניצחונו של הרינגטון ב-2007 באליפות בריטניה הפתוחה, ושחקן גולף אחר בצפון אירלנד לא זכה במייג'ור עד לזכייה של מקדואל'ס באליפות בריטניה. 2010 ארה"ב הפתוחה.

לדאלי היו עוד ארבעה מקומות טופ 4 באליפות הפתוחה. הוא מעולם לא שיחק באף אחד מהמייג'ורים האחרים (לא נדיר עבור שחקני גולף בריטים ואיירים בעידן דאלי).

דס סמית'

Des Smyth היה שחקן עקבי, אם כי לא מרהיב, בסבב האירופי במשך שנים רבות, וזכה שמונה פעמים. הראשון מבין הזכיות האלה התרחש ב-1979. בזכייתו האחרונה בסבב האירופי, באליפות האי מדיירה הפתוחה 2001, סמית' שבר את שיא הסיור למנצח המבוגר ביותר. הוא היה אז בן 48 (השיא של סמית' נשבר מאז).
סמית' גם זכה שש פעמים באליפות ה-PGA הלאומית האירית; זכה פעמיים בסבב האלופים באמריקה; ורשם שלושה ניצחונות בסבב הבוגרים האירופי. הסיום הטוב ביותר שלו במיג'ור היה שוויון במקום הרביעי 1982 הפתוחה הבריטית. הוא שיחק בשני גביעי ריידר.

הארי בראדשו

הארי בראדשו זכה בטורנירים רבים בבריטניה ובאירלנד בשנות ה-40 וה-50, כולל צמד מאסטרס בריטי וזוג אירית פותחת. הוא היה חבר 3 פעמים בקבוצת ריידר גביע.

אבל הוא כנראה הכי מפורסם - או אולי ידוע לשמצה - בגלל אחד שברח. בראדשו הפסיד ל בובי לוק בפלייאוף באליפות בריטניה הפתוחה 1949. אבל אולי הוא היה מנצח לפני הפלייאוף אלמלא תקרית מוזרה בסיבוב השני. בגומה החמישית, בראדשו פגע בדרייב סורר, והכדור שלו נח בתחתית בקבוק בירה שבור. בראדשו היה זכאי לירידה חופשית, אבל לא לקח אותה. הוא שיחק את זה כמו שהוא שקר. גלאס הלך לעוף, אבל הכדור בקושי. בראדשו סיים עם 77 באותו סיבוב.

בראדשו זוכה לזכותו של 18 זכיות מקצועיות, כולל 10 באליפות ה-PGA האירית.

רונן רפרטי

רונן ראפרטי היה זוכה 7 פעמים בסבב האירופי בין 1989 ל-1993, וגם זכה חמש פעמים בסבב האוסטרלי. הוא הצטרף רק לקבוצת ריידר גביע אחת, אבל כן הוביל את רשימת הכסף בטור האירופי שנה אחת.

זו שיחה קשה בין השחקנים בתחתית הרשימה הזו של 10 שחקני הגולף האיריים המובילים, אבל אנחנו מדרגים את ראפרטי לפני הגולף במקום ה-10 מכיוון שלראפרטי הייתה פסגה גבוהה יותר כשחקן גולף.

איימון דארסי

איימון דארסי היה תחרותי במשך זמן רב יותר מרפרטי, זכה בסבב האירופי ב-1977 וב-1990 - אבל רק פעמיים באמצע. לדארסי היו גם מקומות שניים ושלישיים ברשימת הכסף, והגיע לשלוש קבוצות של גביע ריידר.

ראפרטי, דארסי ודיוויד פהרטי (שהיה מספר 11 אם הרשימה הזו תגיע ל-11) נראים די ניתנים להחלפה מבחינת ערך הקריירה.