בתור אחד ממופעי הפופ מטאל המצליחים ביותר בשנות ה-80, מוטלי קרו שגשג במהלך השנים MTV דור כגלאם מתכת פוטוגנית/מתכת שיער רביעייה שהייתה ייחודית בצרימה ובקצה האפל שלה. הלהקה הפגינה עקביות מרשימה ועצמאות אמיתית בכיוון המוזיקלי לאורך העשור באמצעות מספר יצירות מוצקות (בעיקר פרי עטה של הבסיסטית ניקי סיקס) שבוצעו בכישרון וב עָצָב. הנה הרשימה שלי עם המנגינות הטובות ביותר של הלהקה משנות ה-80, המוצגות בסדר כרונולוגי.
"חשמל חי בחוטים"
אחד הקטעים המבטיחים ביותר באלבום הבכורה של מוטלי קרו, Too Fast for Love (שוחרר בהרחבה ב-1982), רצועה זו נותן רושם מדויק מהסגנון המוקדם הגולמי והאנרגטי של להקת לוס אנג'לס הזו, שבמובנים רבים הייתה חייבת באותה מידה ל פאנק רוק-השפיע ו טראש מטאלצלילים מכוונים של התקופה באשר ל גלאם רוק ו רוק זירה שצבע בבירור את דמותו. זה גם מגלה שהסולן וינס ניל היה מההתחלה קצת אחראי, שכן השירה החלשה, לפעמים הטנטטיבית שלו, לא מתקרבת לעוצמת המוזיקליות של חבריו ללהקה. ניל בהחלט ישתפר מכאן אבל כנראה תמיד נשאר החוליה החלשה בקבוצה הזו, שהרגע הכי טוב שלה כנראה הגיע על ההופעה המתגלגלת והמאיימת כראוי.
"צעק על השטן"
כבר עובד בתוך עולם הפנטזיה של הרוקנרול שמושך את תשומת הלב של תורת הנסתר באמצעות הדימוי האפל שלו ומופע האימה המתון איפור, Motley Crue קפץ לזמן הגדול של נישת הרוק הקשה המכריע הזה עם המנגינה הזו ואלבום הלהיט שלה מ-1983. שֵׁם. הרי באותם ימים, עצם האזכור של "השטן" במילים או על עטיפת אלבום, שלח את ההורים לרדוף אחר דוכן הווידויים, צעירים סוררים ביד אחת ותנ"ך ביד שניה. אין ספק שחברי ה-Cru ידעו זאת היטב וסחטו כל טיפת דם אפשרית מהאבן המסוימת הזו. לגבי השיר עצמו, מדובר ברוק הארד בסיסי, ראוי לפזמונים, עמוס ריפים, שבבסיסו הוא למעשה די תמים. אבל לא היית רוצה לנסות ולספר את זה לטיפר גור.
"מראה שהורג"
הריף הקלאסי שמתדלק את השיר הזה עומד ללא ספק כמרכז הסאונד של Motley Crue ביעילותו והאפקטיבית ביותר. זה גם מציין את הפעם האחרונה שהלהקה תשלוט בתחושה אמיתית של איום לפני שתפנה כמעט לחלוטין לנושא ה-T&A ההוליוודי המטומטם עבור רוב השירים והסרטונים שלה. די מהר המחומש המוכר והתמונה המרושעת יפנו מקום למצעד די חד מימדי של תאווה בתוך ההיצע הלירי של הלהקה. אבל הרצועה הזו בהחלט מהווה טיעון טוב עבור Motley Crue כאחד הסינגולרים מתכת כבדה פעולות של שנות ה-80 המוקדמות. כן, עד עכשיו הלהקה הייתה להקת הבי מטאל בלבד, שכן המושגים של פופ מטאל ובמיוחד שיער מטאל עדיין היו רחוקים שנים מהכרה נפוצה.
"צעיר מדי להתאהב"
לפני שהלהקה הסתערה על הטריטוריה המסוכנת של בלדת כוח, Motley Crue האט מעט את העניינים עד כדי השפעה עדינה בטראק האנדררייטד הזה. למרות שהרבה מתשומת הלב לאורך השנים פנתה לסמרן ניל או למתופף והצהובון האהוב טומי לי, הגרעין היצירתי של הרביעייה הזו התגורר למעשה בתוך Sixx, שתמיד היה המנהל והבסיסי של הלהקה כותב שירים. למעשה, כל ארבעת השירים ברשימה הזו עד כה נזקפו במלואם לזכות Sixx, והיד המנחה שלו הייתה חלק בלתי נפרד בעיצוב הצליל וההצלחה המוקדמת של הלהקה שהקים. זה רחוק מלהיות מבריק כתיבת שירים, אבל זה רוק קשה שעוקבים רבים מתקשים להתאים לו.
"אין כמו בבית"
עם הטראק המוכר מדי הזה משנות ה-85, מוטלי קרו עזר להכניס ולגבש את שיגעון הפופ מטאל ההולך וגדל באמריקה. בעבר, התדמית הקשוחה והמאיימת של הלהקה לא מימשה את הפוטנציאל של הקבוצה למעריצים, אבל ברגע שהשיר הזה הפך בהדרגה חביב מעריצים מיוחדים, הדלתות נפתחו לרווחה להטמעת פופ שהלהקה מעולם לא ממש התנגדה לה אבל בהחלט לא רדפה בצורה ברורה דֶרֶך. השימוש הבולט במקלדות יהפוך בסופו של דבר למרכיב עיקרי בבלדות של הז'אנר, והשימוש במציתים המוחזקים על ידי מעריצים בסרטון הביצועים עזר לפופולארי את מנהג הרוק הזה בזירה לרמה חדשה לחלוטין עבור הדור האחרון של מעריצי הארד רוק.
"הצד הפראי"
עד 1987, מוטלי קרו אימצה כל כך את אורח החיים הרוקנרול הדקדנטי עד ש-Sixx ושות' היו למעשה לא מסוגל לכתוב על שום דבר מלבד זלזול, כפי שמעיד מההוצאה של אותה שנה והכותרת הרופפת להפליא שלה מַסלוּל. אמנם, הלהקה ניסתה מדי פעם להגיב על חיים קשים, אבל לחברי הלהקה היה קשה לראות בבירור מדי כשהם עדיין מכורים. אף על פי כן, הרצועה הזו מכילה ריף קלאסי של מיק מארס שמניע פרוסה בינונית אחרת של רוק קשה למישור אחר. אם שום דבר אחר, ה-Cru תמיד שמר על צליל יחיד גם כשהלהקה הפכה פופולרית יותר בחוגי מטאל שיער. במובן זה, הקבוצה מעולם לא הקריבה את המקוריות שלה כדי להיות חלק מהדבר הגדול הבא.
"תזניק את הלב שלי"
לאחר שהתגלתה נקייה ומפוכחת לשירת הברבור של מוטלי קרו משנות ה-80, הרביעייה שעכשיו היא לפעמים מתבוננת ועייפה חומרים הגיעה כנראה לשיא בפופולריות ואולי גם בכבוד ביקורתי. זה לא אומר שמישהו הכריז שההוצאה שלעיל מ-1989 היא יצירת מופת, אבל מוטלי קרו אכן קיבלה השמעה משמעותית עבור חמישה מהסינגלים שלה כשהכל נאמר ונעשה ב-1990. הרגעים הטובים ביותר של הלהקה בהחלט הגיעו לפני השחרור של תיאטרון הכאב, אבל המנגינה הזו מחזיקה מעמד די טוב כהמנון רוק הארד המתאים לאירועי ספורט ואחרים אירועים חדורי אדרנלין, במיוחד לאור החזרה הקודמת של Sixx מהצד השני לאחר א מנת יתר כמעט קטלנית. זה גם המנגינה האחרונה יחסית שהלהקה תפיק.
