// אודות אלים //
גיל | 35
מקום | ונקובר, קנדה
עבודה | סטייליסטית אופנה, יועצת
איפה למצוא אותה | שֶׁלָה אתר אינטרנט ו אינסטגרם
מותג אהוב |זו אחת השאלות שהכי קשה לענות עליהן! אני "חדש" בצרכנות מודעת (בעוד 3 שנים) ולאט לאט מחליף חלקים במותגים ברי קיימא/אתיים ככל שהם נשחקים והיכן שאני יכול במסגרת התקציב שלי. מה שאני יכול לשתף הם המותגים האתיים והברי-קיימאים שנהניתי ללבוש עד כה:
שעורה פרג - נעלי עור מעוצבות בקנדה, מיוצרות בצורה אתית ובר קיימא במקסיקו. המותג הזה נמצא בבעלות זוג אחיות: ג'סטין וקנדל ברבר. המסע שלהם למציאת המפעל הנכון לשיתוף פעולה ומערכות היחסים "ליד המשפחה". הם בנו עם האנשים שעושים את הנעליים שלהם מעוררות השראה ומציבות את הרף למה שיש אפשרי.
הטקי - עוצב ומיוצר בוונקובר, קנדה. בשנה שעברה ניסיתי את #stylebee10x10 אתגר ושמתי לב שממש התגעגעתי ורוצה טוניקת סוודר. אבל הייתי מוכן להקדיש את הזמן שלי כדי לחפש ולחקור יצירה שהרגשתי טוב ללבוש וגם טוב לגבי התווית שבה תמכתי. דרכינו הצטלבו במהלך החיפוש הזה וכשראיתי חולצת סוודר בשורה של קייט, שאלתי חצי בצחוק אם היא יכולה להאריך את זה. תשובתה: "כמובן! אני רוצה לעשות בגדים שנשים באמת רוצות ללבוש. כמה זמן אתה רוצה את זה?". מאז עבדנו שוב יחד על יצירות שהן הגרסה שלי ל-a
"חליפת כוח". מציאת קייט שריינר גם פוצצה את התפיסה שלי ש"התאמה אישית" או "אופנה איטית" היא מחוץ לתקציב שלי.VEJA - אני 100% #מהיר אינפלטס אז כשנעלי הספורט שלי התחילו להתפרק, נכשלו VEJA דרך אינסטגרם הייתה מתנה משמים. פרצתי אותם בצילום של 3 ימים והתרשמתי מאוד מכמה שהם היו נוחים. עכשיו הם מתקרבים לשנה והעור כמובן בלוי, אבל אני מחבק את וואבי סאבי אופי של ביגוד אהוב, בלוי.
חנויות יד שנייה שאני פוקדת בוונקובר:
פרונט ושות'
חנות יד שנייה של YWCA
חיסכון קהילתי ווינטג'
חנות החסכון לחיות בר
משהו שלמדתי במהלך השנים כצרכן מודע הוא שכרגע, אין תשובה "קלה" לאופנה מכוונת/איטית/אתית. התשובה היא שונה עבור כולם ויש כל כך הרבה גורמים שיש לקחת בחשבון, מתקציבי ביגוד ועד אילו ניצוצות שמחה...בעלי ממסגר את זה הכי טוב בשבילי כשאני מודאג מדי: "האם זו הגבעה שאתה רוצה למות עליה?" כדאי לנסות משהו. כמי שנהג לעשות קניות כמעט בכל סוף שבוע, התאמת ההרגלים שלנו סביב תדירות וכמות בלבד זה משהו.
שלבי קבלת ההחלטות הנוכחיים שלי:
רוצה מול צריך. זה בדרך כלל מנקה את הלוח די מהר.
רוצה, אבל זה זמני. זה בדרך כלל תרחיש אירוע מיוחד כמו חתונה או מסיבה ושום דבר בארון שלי לא מרגש אותי. זה הרגע שבו אני אתקשר לחבר לשאול.
רוצה, #30 לובש ועוד. זה המקום שבו אני אשקול מה אני יכול להוציא כדי לרכוש. התקציב בדרך כלל יכתיב את המקור: חדש לגמרי או יד שנייה.
בוחרים חדש לגמרי? אני חותך את הנוחות, בוחר זמן ומאמץ לעשות את המחקר ולקחת אותו לאט. מקום טוב בשבילי להתחיל בו יושב בשאלה מהפכת אופנה שאלתי: מי יצר את הבגדים שלי? אסים אם אני יכול לענות על זה ואם אני לא יכול, כמה לא ידוע אני מוכן לקבל? ההסתכלות מתחילה מקומית לפני שהולכת גלובלית וגם כשאני חושבת שמצאתי פריט, אני לא אמהר להיכנס אליו. כשקניתי את ה-VEJA שלי, שקלתי את הרכישה הזו במשך כמעט שנה.
קבלה. לקח שלמדתי עם הזמן הוא איך בגדים יכולים לגרום לי להרגיש. אני לא צריך לראות את ההשתקפות שלי כדי לדעת איך אני מרגיש במשהו. בזמן שאני עושה קניות, הנסיון הכרחי. אם זה לא מרגיש טוב, אין שום דבר שאיש מכירות, חבר או המראה יכולים לומר כדי להתנדנד.
זה אחד ה"פריצות" האהובות עלי בימים שלא בא לי לחשוב מה ללבוש: לכו מונוכרומטיים וניגודיות לטקסטורה.
בכל פעם שאני משתמש בארנק המאמן הוינטג' הזה, אני חושב על החבר שלי ג'וליה. יש לה גרסת שמנת שחשקתי בה ממבט ראשון. אחותה היא בעלת א חנות וינטג' והצלחתי להשיג את אותו אחד, צבע שונה, דרכה. זה גם בגודל המושלם עבור כל צרכי היומיום שלי ועוד קצת (כמו ספר טוב או יומן התבליט שלי).
עובדה מהנה: חברתי קייט הכינה את הטופ הזה (+ המכנסיים בתלבושת של שישי) וקראה לסגנון "Teho", פינית עבור כוח, כי אלה הם סוגי החלקים שאני מחבר יחד עבור הגרסה שלי של "כוח חליפה".
אני אוהב לשחק "לבוש" נגד יצירות מזדמנות ואת הקלות שזה מציע כשלוח הזמנים שלי כולל אירועים מהיום ללילה. החלף את הנעליים, השכבה העליונה + התיק ואת התלבושת שלי ניתן לשנות עבור אווירת ערב רשמית יותר.
מצאתי את חולצת המשי הזו ב חסכון בקהילה בגסטאון ובשבילי, זו החולצה המושלמת: ניתנת לכביסה במכונה, ללא כיסי חזה, התאמה קופסה. זה סגנון שהייתי משקיע בו שעשיתי ב-3 צבעים נוספים: אפור, חום ולבן. החומר גם קל ללבישה/שכבה ללבוש כל השנה.
טיפ לעיצוב ממש קל להרגשה יותר "משוך יחד": נסה להכניס את החלק העליון ו/או לחגור את התחתונים.
חבר שלי אנג'לה מצא את אלה בזמן חיסכון באלברטה. אני זוכר את הטקסט שלה ששיתף את הממצא, איך הם היו טובים מכדי לוותר עליהם ושהם עשויים להתאים לי. היא צדקה לגמרי.
הקטעים של היום:
ג'ינס חסכוני | סוודר מארון בגדים קיים
לופרסים מארון בגדים קיים | מטפחת מצומצמת
ארנק וינטג'
יש נקודה מתוקה בשבילי כשזה מגיע לאורך של חולצות. אני אוהבת סווטשירטים עם סוודרים ומוצאת אותם קלים ללבוש יומיומי אבל לפעמים הם יכולים להיראות קז'ואלים... אז התחלתי לחתוך אותם ועכשיו אני מוצאת אותם קלים להפליא ללבישה כבסיס "מוגבה". זה לא מתאים לכולם אבל אם גם אתם נהנים מכפלת גולמית, פשוט מדדו וחתכו עם זוג חד של מספריים.
אני אוהב את הסניקרס האלה כי אני עומד על הרגליים הרבה (הליכה, עומד על סטים של צילום) אז נעליים נוחות הן חובה ושם נוח לי להוציא קצת יותר כסף. מציאת הנעלה העשויה מבחינה אתית שמתאימה לאסתטיקה שלי לא הייתה הכי קלה אבל זה לא בלתי אפשרי.
התלבושת הזו היא כנראה הדוגמה הטובה ביותר ליסודות מוגבהים שמרגישים הכי "אני": מובנה ז'קט, עליונית בעיצוב קלאסי, תחתונים מחויטים ושטוחים שטוחים, טקסטורות שונות בשחור ו לבן.
הז'קט הזה נמצא בארון שלי יותר מ-5 שנים והתעלה על מספר 30 הלבוש שלו. איך שהמעיל הזה מרגיש בכל פעם שאני לובשת אותו היא הסיבה שאני מגיע אליו שנה אחר שנה. זה כמו שמיכת אבטחה בשלב זה! ישנם 3 כיסים עם רוכסן שגדולים מספיק כדי להחזיק את הפריטים שלי "לא יכול לחיות בלעדיהם": סמארטפון, כרטיס אשראי, שפתון, מפתחות. הגזרה מאפשרת שכבות קלות באביב/סתיו, אך גם מותאמת מספיק כדי שאוכל ללבוש כשכבת ביניים במהלך חודשי החורף. אני כל כך אוהב את איך שאני מרגיש בז'קט הזה, שהייתי צריך ללבוש אותו על שלי יום חתונה.
