בואו נדבר על טיפול עצמי
אם מצאת את הדרך למאמר הזה, אני יכול להבטיח לך דבר אחד: אכפת לך.
אכפת לך מאנשים, מהעולם, מהסביבה.
אתה רוצה להשפיע - בין אם באמצעות צרכנות מודעת, יזמות חברתית, אקטיביזם, או פשוט על ידי טיפוח שיחות טובות יותר בתוך המעגלים האישיים שלך. אתה רוצה לעשות את החלק היפה והפנטסטי שלך כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר.
קל לאנשים כמונו, אנשים שאכפת להם כל כך, להיתפס כל כך בשינוי העולם לעזור לאחרים שאנו מזניחים את הדבר החשוב ביותר שאנו צריכים כדי לעשות את ההבדל: שלנו אני.
אנשים כמונו, אנו נוטים להשוות מילים כמו "דאגה עצמית" ו"אהבה עצמית" ל"אנוכיות". אבל זה פשוט לא נכון. למדתי שבדרך הקשה...
חוסר באהבה עצמית אינו בר קיימא
אני רוצה לסכם את העשורים האחרונים בחיי בשבילך כי אני חושב שיש סיכוי טוב שתצליח להתייחס:
מגיל צעיר האמנתי שהכל באחריותי, משמירה על המשפחה שלי בחיים ועד לפתרון הרעב בעולם. זה מטורף ולא הגיוני, אני יודע, אבל הנסיבות הכניסו את האמונה הזאת לראש שלי בתור נערה, והיא התחזקה ככל שגדלתי. אני גם אמפתי, אז אני מרגיש את הרגשות של כולם ויש לי נטייה לא בריאה לשאת את משקל העולם על כתפי. אני, כמוך, נלהב לפתור לא רק את הבעיות של החברים והמשפחה שלי, אלא גם את בעיות העולם הענקיות. הייתי נותן את כל הזמן והאנרגיה שלי כשלא עבדתי או הולכת לבית הספר לאנשים ולמטרות. אף פעם לא אמרתי לא. נלחצתי על העובדה שאני לא יכול לעשות כדי לתקן את כל הבעיות שלפניי ובחדשות.
מיותר לציין ששנים על גבי שנים של החזקה ופעולה על פי אמונה זו הביאו לשחיקה רצינית כלשהי. כאבי ראש, נדודי שינה, בעיות עיכול, מתח וחרדה בלתי נשלטים, עייפות ולבסוף: כאבים כרוניים (בגיל מבוגר של 25!). נוסף על כך, התקשיתי יותר ויותר להתמודד עם מערכות יחסים או עם הלחץ היומיומי של החיים.
לחוות את הביטוי הפיזי של אמונה זו הייתה דגל אדום עבורי. לבסוף הבנתי: פשוט לא יכולתי להשפיע לטובה על העולם ולעזור לאנשים שסביבי אם לא הייתי אדם שמח ובריא. לנסות לשפר את העולם בלי לאהוב ולדאוג לעצמי באמת ובתמים זה ההפך מקיימות.
נשמע די הגיוני, נכון?! אבל עבור אלה מאיתנו שהם משנים עולמיים ויוצרי השפעה, זה הרבה יותר קל לומר מאשר לעשות. לכן אנחנו צריכים באמת לחפור לעומק הנושא הזה.
מעבר ל-#SelfCareSundays
אהבה ודאגה עצמית הם יותר מסתם לקחת פסק זמן לאמבט בועות מרגיע (למרות שזה חלק מזה). עם זאת, עבור רבים מאיתנו, עלינו להיזהר לא להטעות את עצמנו לחשוב שזה ימנע מאיתנו להישרף. לצאת לחופשה מבלי להתמודד עם שורש הבעיה זה כמו לקחת איבופרופן לכאב ראש שנגרם מגידול במוח. זה עשוי לעבוד במשך כמה שעות, אבל הבעיה האמיתית הולכת להרים את ראשה המכוער שוב בקרוב.
עלינו ללכת רחוק יותר ולשאול את השאלה: 'איך הגעתי לכאן מלכתחילה?'
כאשר מתמודדים עם שחיקה אמיתית, התשובה לעולם אינה פשוטה. כי תמיד יש מצב שעבדנו את עצמנו לתוך האדמה (או שנמצאים בסכנה לעשות זאת).
אולי אתה, כמוני, מאמין (אפילו בתת מודע) שהצלת העולם תלויה בך.
אולי יש לך אשמה של ניצול.
אולי אתה מרגיש מחויב כי אתה אמריקאי לבן ממעמד הביניים.
אולי איפשהו לאורך הקו הורה, מורה, חבר או מנהיג כנסייה הוביל אותך להאמין שאתה אחראי להצלת מישהו אחר.
סיבות כגון אלה מתערבבות לעיתים קרובות עם הכוונות הטובות, התשוקות והרצון הכנה שלנו להשפיע לטובה - והן עלולות להזיק מאוד אם לא נזהר.
אתה לא יכול למזוג מכוס ריקה
אהבה עצמית היא יותר מסתם לטייל או לשתות כוס יין בסוף היום. מדובר בהלך רוח שלם, פרספקטיבה, יציבה, דרך כללית לראות את עצמך ואת העולם שסביבך.
מדובר באחזקות חזקה באמת שאתה כוח חזק להפליא לשנות את העולם, אבל שאתה יכול לתת רק מה שיש לך. אי אפשר למזוג מכוס ריקה. והאדם היחיד שאחראי לדאוג שהכוס תהיה מלאה באהבה ללא תנאים, סבלנות וחסד זה אתה!
אינך אחראי להצלת מישהו אחר או לפתרון בעיות העולם. אתה אחראי לדאוג לעצמך ואז לתת לכל האהבה, ההשראה והאנרגיה הזו לעלות על גדותיו לאחרים... וכך תשנה את העולם.
