בתרבויות רבות, חוכמה עממית אומרת שבעלי חיים יכולים לגלם רוחות או לחזות את העתיד, אפילו לשמש שליחים של מוות. עבור אישה אחת ואמה, מפגש מקרי עם דרור היה סימן שמשהו איום באמת עומד לקרות. למרות ש"מולי" רוצה להישאר אנונימית, היא מקווה שהסיפור שלה ישמש כסיפור אמיתי מזהיר שדרורים יכולים להיות שליחי מוות.
"לך בבקשה!"
במשך יותר מ-30 שנה, מולי חיה בפחד מלראות דרורים. בכל פעם שהיא עושה זאת, מישהו קרוב אליה מת. הסיפור שלה מתחיל כשהייתה ילדה בת 8, ישבה במטבח עם אמה, מביטה מהחלון בחצר. כשהם הביטו החוצה, דרור עף אל החלון.
"הדבר המוזר היה שהציפור למעשה יצרה קשר עין עם אמי", אמרה מולי, ונזכרה באירוע. "אמא שלי אמרה בטון מבוהל, 'אוי לא. לך בבקשה!' ואז הסתובב מהחלון."
בעוד אמה התכווצה בפחד, הציפור עפה משם. לאחר שנרגעה, אמה של מולי סיפרה לה סיפור מוזר.
"כשהייתי בגילך, סבתא שלך ואני ישבנו בדיוק כמו שאנחנו עכשיו ודרור עף אל החלון," אמרה אמה של מולי. "זה הסתכל עלינו, וסבתא שלך אמרה, 'אוי שלי. בקרוב יהיה לנו מוות במשפחה".
עבור סבתה של מולי, שעלתה מנורבגיה, התקרית המוזרה הייתה סימן מבשר. לפי הפולקלור הנורבגי, אמרה מולי, מפגש כזה עם דרור נחשב למבשר מוות אם הציפור יוצרת קשר עין איתך. מה שהפך את זה למפחיד יותר, אמרה לה אמה של מולי, זה שסבתה מתה רק שבועיים אחרי שראתה את הציפור.
"אני יודע שזה נשמע כמו אמונה טפלה מטופשת, אבל במהלך 30 השנים האחרונות, בכל פעם שדרור עושה את זה, תוך שבועיים מישהו קרוב אלי מת", אמרה מולי. "הציפור תעשה כל מה שנדרש כדי למשוך את תשומת הלב שלך, ואז תעוף."
ציפור ללא פחד
מולי גילתה ממקור ראשון מה יכול להעיד מפגש עם דרור כשהייתה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה. "אני והחבר שלי ניקינו את המרתף של אביו. היה להם חלון שבור שם למטה והם פשוט שמו קצת פלסטיק כבד על החלון עד שיכלו להחליף אותו", אמרה. "בזמן שניקינו, החבר שלי אמר, 'מה יש עם הציפור המטורפת הזו?' "
מולי הציצה בחלון. על הסף, דרור ניקר בזעם את הפלסטיק. כשהחבר שלה חבט בציפור, היא הסתובבה לפתע והביטה ישר בו. ואז, זה עף.
"זו הייתה ציפור אחת חסרת פחד", זוכרת מולי שהחבר שלה העיר. "אמרתי לו שזה סימן מבשר ושמישהו הולך למות, אבל הוא פשוט צחק עליי".
שבוע וחצי לאחר מכן, דודו של החבר של מולי מת במפתיע.
המפגש הבא של מולי התרחש ב-2008. בזמן שטיפת כלים במטבח, מולי הרימה את מבטה וראתה דרור ליד החלון. זה יצר איתה קשר עין במשך כמה שניות לפני שהתרחק.
"באותו אחר הצהריים הילדים שלי שיחקו בחוץ והם נכנסו בחביות לתוך הבית וטרקו את הדלת. הילדה האחת שלי אמרה, 'אמא, יש מיליון ציפורים על הגג שלנו!'", נזכרה מולי. "אז יכולתי לשמוע אותם רק צווחים. אנשים מטיילים עם הכלבים שלהם ועושים עבודות בחצר כולם עצרו ורק בהו בבית שלי".
עשרה ימים לאחר מכן, אמה של מולי נפטרה.
רק סיכוי?
המפגש האחרון של מולי התרחש בסתיו 2017 כאשר היא התעוררה למשמע ארבעת הכלבים שלה נובחים על דלת הזזה מזכוכית. בצד השני של הכוס ריחף דרור שהציץ פנימה. לאחר שנפנפה את הכלבים, מולי הביטה מקרוב.
"התכרעתי והסתכלתי ישירות על הדרור", אמרה. "תהיתי אם זה חולה. נִפגָע? לא, הוא עמד בעיניים חזקות וצלולות, רק בהה בי. הנפתי את ידי לעברו. לא נרתע. פחדתי וסגרתי את התריסים. הדרור נשאר ליד הדלת כשלוש דקות ואז עף".
ארבעה ימים לאחר מכן, מולי עבדה בחוץ כשהשכנה שלה הגיעה לבקר. אמה, סיפרה השכנה למולי, בדיוק נפטרה יום קודם לכן. מולי הייתה המומה.
"לא האמנתי. אני יודע שיש אנשים שבטח חושבים שהכל צירוף מקרים, אבל בכנות, כמה פעמים זה יכול להיות צירוף מקרים?"
מולי אומרת שהיא כבר לא חוששת ממפגש עם דרור. היא עשתה שלום עם הרעיון של הציפורים כמבשרות מוות, היא אומרת, ומקבלת שחלק מהפולקלור נכון גם אם לא ניתן להוכיחו מדעית.
"אני יודעת שמה שחוויתי הוא אמיתי", היא אומרת.
