מופנמים מוגדרים בשתי דרכים; "אדם ביישן, מסויג", או "אדם שעוסק בעיקר במחשבות וברגשות שלו ולא בדברים חיצוניים." זו דרך מפוארת לומר שאנשים מסוימים מעדיפים לבלות זמן בעצמם וצריכים להכריח את עצמם לצאת ולהיות חברתיים, בעוד שהמוחצנים של העולם משתוקקים לאינטראקציה אנושית ו איש קשר. בְּ מסיבת הבית הממוצעת שלך, תמצאו את המוחצנים מחזיקים בבית המשפט באמצע האקשן, משמחים את החוגגים עם סיפורי הטיולים האחרונים שלהם, ריקוד, מפטפטים, ובעצם לוקחים ביס גדול מהחיים. לעומת זאת, תמצאו את המופנמים מדברים בשקט עם חבר מהימן, מתחברים לתושב. חיות מחמד, או סתם עומדים במבוכה, תוהים מתי זה יהיה מקובל מבחינה חברתית עבורם ללכת בית.
באינטרנט, קל למופנמים חברתיים לשמור על זמן ה"אני" הפרטי שלהם תוך שהם גם קצת חברתיים. גם מופנמים אוהבים את האינטרנט ויכולים להתנתק בקלות בכל פעם שהם מרגישים שהיו להם מספיק אינטראקציה ליום אחד. אם רק זה היה כל כך קל בחיים האמיתיים!
יש המון ממים מצחיקים ברשת שמבקשים להמחיש איך זה להיות מופנם בעולם מוחצן. האם אתה נוטה להיות מישהו שזקוק לזמן לבד לאחר שהיית בחוץ זמן מה במקום צפוף? אם כן, אתה הולך לקרוא את הבדיחות האלה ולהגיד, "וואו... אותו דבר!" בדוק אותם.
לוגו המועדון המופנם
אם באמת היה מועדון מופנם, האם היינו מקיימים פגישות כלשהן או שכולנו פשוט מסכימים הדדית לומר שאנחנו הולכים ללכת, ואז לבטל ברגע האחרון?
האם 'להצטנן כמו מכרסם' זה דבר?
"מצטער אני עסוק... עסוק באכילת חתיכת הגבינה המדהימה הזו כשהוא לובש אפס מכנסיים, יו."
הייתי שם עשיתי את זה. 10/10 יעשה שוב!
חתול מופנם מבין אותך
כמובן שזה יהיה חתול שמייצג את המופנמים של העולם. כלומר, OF קוּרס. כלבים הם מוחצנים; חתולים הם חיות הרוח שלנו!
מם המאקרו של התמונה "חתול מופנם" לא ממש המריא, אבל עדיין יש תקווה.
אל תקרא לי אולי;' קרא לי לעולם לא
דמות הקומיקס C.Cassandra היא לגמרי אנחנו, אני צודק? היא מוזרה וחמודה, צנועה, ושונאת לגמרי לדבר בטלפון או להיות חברתית. תגיד את זה איתי: אחד מאיתנו! אחד מאיתנו! אחד מאיתנו!
האפשרויות טובות
כמובן שאנו רוצים שתזמינו אותנו למסיבה שלכם; רק דעו שעמוק בלב הלב שלנו, אנחנו באמת לא רוצים ללכת. זה לא משהו אישי, אנחנו פשוט מעדיפים להיות בבית ב-PJ שלנו.
כל זמן ארור
התוכניות האלה שעשית בשבוע שעבר נראו כמו רעיון כל כך טוב בזמנו... ואז היום מתגלגל ואתה כמו, "אבל אני רוצה להישאר בבית..."
החטיפים חשובים מאוד
רוב המופנמים יציתו את עצמם מוקדם יותר מאשר ידפקו על דלתו של מישהו ללא הודעה מוקדמת. וזה בסדר.
תא קולי, אנחנו *לב* אותך
האם יש משהו טוב יותר מאשר לקבל קרדיט על ביצוע השיחה אבל לא צריך לדבר עם מישהו בטלפון? לא אדוני, אין.
מעניין. הכי מעניין.
אפילו האיש הכי מעניין בעולם יעדיף ליהנות מה Dos Equis הזה בבית בשלום במקום במסיבה. מי אנחנו שנתווכח עם האיש הכי מעניין בעולם?
לגיטימי לגמרי
כן, הכל כאן נבדק. זה מְדוּיָק.
שווה לחכות, בכל פעם
הקומיקס הזה של שרה אנדרסון כל כך נכון שזה כואב. בתור מישהו שעשוי או לא אובססיבי להגיע הביתה ולהוריד את מלכודות העינויים המחייבות הידועות בשם מכנסיים, הקומיקס הזה הוא חַיִים.
להיות מופנם זה לא רע
למעשה, זה למעשה די מדהים. אנחנו פשוט מטעינים את המצברים שלנו ולא סומכים על חברתם של אנשים אחרים שתעשה זאת עבורנו. הידד להסתפקות עצמית!
כן, זה בערך נכון
להיות בקרבת המוני אנשים זה מתיש.
הייתי שם עשיתי את זה
לפחות ההנגאובר הזה לא גורם לך להקיא. אף אחד לא אוהב להקיא.
בעלי חיים הם האנשים הטובים ביותר
כן, כן, ועוד יותר כן. בעלי חיים טובים יותר מ(רוב) האנשים, וזה זה.
אז נכון, זה בעצם כואב
בבקשה תגיד לי שאני לא היחיד שעושה את זה? אני אפילו מנסה לקבוע את כל הפגישות שלי מוקדם ביום כדי שלא אצטרך לבלות את כל היום בפחד, אתה יודע, לדבר עם אנשים.
ערב השנה החדשה? וואוו, בואו לחגוג!
"זה אני חוגג." לא בטוח מתי הסלוגן האישי שלי הפך ל"אני זקן מדי בשביל החרא הזה", אבל כך יהיה.
נראה כמו רעיון טוב בזמנו
אולם בהמשך... לא כל כך.
"פגוש" טוב לך רק במינונים קטנים
גונב לגמרי את הכותרת והתיאור הזה, אגב.
תפוס את הבא, פראיירים!
אושר זה להיות במעלית לגמרי לעצמך.
בקיצור, רוק מופנמים
מופנמים, זיהיתם את עצמכם כאן בממים ובקומיקס האלה? זה בסדר להגיד כן... לא נשתף אותך בשיחה מביכה על זה. הַבטָחָה.
