מילון מונחים לאמנות: מהי מיניאטורה?
ציור מיניאטורי הוא ציור מאוד מפורט, קטן מאוד. אנחנו מדברים על קטנטנות, אבל בדיוק כמה קטנטן משתנה בין חברות ציור מיניאטוריות ברחבי העולם. כלל שרבים מייחסים לו הוא שכדי להתייחס לציור מיניאטורי, אסור שהוא יהיה גדול מ-25 אינץ' רבוע והנושא חייב להיות צבוע לא יותר משישית מגודלו האמיתי. כך, למשל, ראש מבוגר שגודלו בדרך כלל 9 אינץ' לא ייצבע בגודל של 1½ אינץ'.
מיניאטורה בסגנון מסורתי אינה קשורה רק לגודל, אלא גם לרמת הפירוט בציור. זה הפרט שמבדיל בין מיניאטורה לציור קטן: אם מסתכלים עליו דרך א זכוכית מגדלת, תראה סימני מברשת עדינים במיוחד עם כל פרט מוקטן ו ממוזער. הטכניקות בהן נעשה שימוש כוללות בקיעה, סתימה וזיגוג. קומפוזיציה, פרספקטיבה וצבע חשובים כמו בציורים גדולים יותר.
למקורות המונח 'מיניאטורה' לגבי ציור אין שום קשר לגודל. במקום זאת אומרים שהוא מגיע מהמונחים 'מיניום' (ששימש לצבע העופרת האדום ששימש בכתבי יד מוארים בתקופת הרנסנס) ו'miniare' (בלטינית עבור 'לצבוע בעופרת אדומה'). במקור המונח חל רק על ציורים שנעשו בצבעי מים על קלף, חלק מספרים בעבודת יד, אך התרחב לכיסוי כל
בשנות ה-20 באירופה, פורטרטים מיניאטוריים החלו לשמש כתכשיטים, בתליונות ובסיכות, במיוחד בצרפת ובאנגליה. מיניאטורות היו פופולריות במיוחד במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. המצאת הצילום, שסיפקה דיוקנאות קלים, הובילה בהכרח לירידה בפופולריות של המיניאטורות ובמספר האמנים המתמחים במיניאטורות.
זה לא אומר שזו צורת אמנות שנכחדה, רחוק מזה. ישנם עד היום אמנים המתמחים בציור מיניאטורות וכן אגודות שונות לאמנות מיניאטורות, כולל הפדרציה העולמית של מיניאטורי אמנות ו-Hilliard Society of Miniaturists בבריטניה.
עוד על מיניאטורות:
- טכניקות וחומרים המשמשים במיניאטורה, ממוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון
מילים נרדפות: לינינג.
פרויקטי ציור מיניאטורות
הנושא עבור אפרויקט מיניאטורי הוא נופים מפורטים. זה יכול להיות בכל סגנון שהוא ייצוגי, אם כי הצבעים לא צריכים להיות מציאותיים. אין הפשטות או תקצירים טהורים. האתגר הוא לצייר נוף מפורט ככל שתוכל בפורמט זעיר, לא רק כדי שזה יהיה ציור קטן.
גודל: עבור פרויקט זה, מיניאטורה מוגדרת כעל קנבס או גיליון נייר שאינו גדול מ-5x5 אינץ' (25 אינץ' רבוע) או 10x10 ס"מ (100 ס"מ2).
טיפים על ציורים זעירים
הגדל את אזור העבודה שלך: בעת ציור מיני דבק או מהדק את פיסת הנייר, נייר הקנבס או הקנבס על פיסת קרטון או משטחים מוצקים אחרים שגדולים בסנטימטר בערך מהציור שלך. הקרטון העודף נותן לך את החופש להזיז את הציור בזמן העבודה עליו ולא להכניס את הידיים לתוך הצבע הרטוב. אם מהדקים, ודא שההדקים קרובים לקצה כדי שלא יראו אותם מתחת למסגרת. כשהציור הושלם ויבש, השתמש בחותך כדי להסיר את עודפי הקרטון ואתה מוכן למסגר. טיפ של Shrl.
מִברֶשֶׁת: למברשת האידיאלית יש נקודה עדינה מאוד אבל מחזיקה כמות יפה של צבע כך שלא תצטרך להמשיך לטבול אותה בצבע טרי. תראה לא רק עד כמה חדות מגיעות השערות אלא גם עד כמה השמנה הבטן של המברשת.
הצב את ידך: אם היד שלך רועדת, מה שהופך את הציור לפרטים קטנים מסובך, נסה לייצב אותו על ידי הנחת האצבע הקטנה או הצד של היד שלך לצד הציור. או להחזיק את היד השנייה תחתיה כתמיכה. מכיוון שהשטח שאתה עובד עליו לא גדול, אתה לא צריך להזיז את כל הזרוע כדי לצבוע.
הַדגָמָה: תמונות שלב אחר שלב מציירות אבסטרקציה עירונית זעירה.
