בתוך ה ליגת ההוקי הלאומית (NHL), לכל שחקן יש נתון פלוס/מינוס המשמש למדידת המיומנות שלו כשחקן הגנה ביחס לשחקנים אחרים. ניתן להתייחס לנתון הזה גם כדירוג פלוס/מינוס. הסמלים +/− אוֹ ± עיין גם בסטטיסטיקה של פלוס/מינוס.
איך זה מחושב?
כאשר מבקיעים שער שווה או קצר, כל שחקן על הקרח עבור הקבוצה שמבקיעה את השער זוכה ב"פלוס". כל שחקן ב- קרח לקבוצה שהבקיעה נגד מקבל "מינוס". ההבדל במספרים הללו עד סוף המשחק מרכיב את הפלוס/מינוס של כל שחקן בנפרד דירוג. סכום גבוה פלוס מתכוון לכך שבחור הוא שחקן הגנה טוב.
לשם הבהרה, שער בעוצמה שווה פירושו שער שנכבש כאשר יש אותו מספר שחקנים בכל קבוצה. שער קצר הוא שער שהובקעה על ידי הקבוצה שיש לה פחות שחקנים על הקרח מאשר הקבוצה היריבה בגלל פנדלים.
בחישוב סטטיסטיקת הפלוס/מינוס, שערי כוח משחק, שערי כדור עונשין ושערי רשת ריקים אינם נלקחים בחשבון. מטרות משחק כוח הן הבקיע על ידי הקבוצה שיש לה יותר שחקנים על הקרח מאשר הקבוצה היריבה בגלל פנדלים. זריקת עונשין, המתרחשת כאשר קבוצה מפסידה הזדמנות ברורה לניקוד בגלל עבירה, היא א הזדמנות לשחקן להבקיע שער בקבוצה הפוגעת ללא התנגדות למעט שוער. שערים נטו ריקים הם כאשר קבוצה מבקיעה שער כאשר אין שוער נוכח ברשת.
מקורות
סטטיסטיקת הפלוס/מינוס שימשה לראשונה בשנות החמישים על ידי ה מונטריאול קנדיים. קבוצת NHL זו השתמשה במערכת הדירוג הזו להערכת השחקנים שלה. בשנות ה-60, גם צוותים אחרים השתמשו במערכת זו. במהלך עונת 1967-68, ה-NHL החלה רשמית להשתמש בסטטיסטיקת הפלוס/מינוס.
ביקורת
מכיוון שסטטיסטיקת הפלוס/מינוס היא מדידה רחבה מאוד, תמיד הייתה מחלוקת לגבי מידת השימוש בה. מערכת הפלוס/מינוס זוכה לביקורת על כך שיש לה יותר מדי חלקים נעים ומשתנים. כלומר, הדירוג נקבע על ידי גורמים רבים שאינם בשליטת השחקן המוערך.
ליתר דיוק, הסטטיסטיקה תלויה באחוז הקליעה הכולל של הקבוצה, ההצלה הממוצעת של השוער אחוז, הביצועים של הקבוצה היריבה ומשך הזמן שמותר לשחקן בודד לשחק ב קרח. בגלל אופן חישוב הסטטיסטיקה של הפלוס/מינוס, שחקן עם אותה כישורים בדיוק יכול לקבל דירוגי פלוס/מינוס שונים באופן דרסטי.
לפיכך, רבים שחקני הוקי, מאמנים ופרשני NHL התלוננו שהנתון הפלוס/מינוס אינו שימושי כשמדובר בהשוואת שחקנים בודדים או הערכת מיומנות של שחקן.
