התעמלות אולימפית: כללי התעמלות אומנותית ושיפוט

קוד הנקודות הוא די מסובך - אבל למרבה המזל, אתה יכול ליהנות מלהיות צופה מבלי לדעת כל כלל בודד. להלן היסודות.

מְנִיָה

להתעמלות אומנותית יש ציון עליון של 20.0 לכל אחת מַנגָנוֹן:

• ציון הביצוע (E): מתחיל ב-10.0 וניכויים נלקחים עבור תקלות טכניות (כגון תפיסה לא נכונה של המכשיר או איבוד המכשיר)
• ציון ההרכב הסופי (A+D חלקי 2): הציון האמנותי (A) הוא מקסימום 10.0 והוא מבוסס על המוזיקה והכוריאוגרפיה. ציון הקושי (D) מתחיל ב-0 ונבנה למקסימום של 10.0 בהתאם למיומנויות שבוצעו.

תשפוט בעצמך.

קל לזהות שגרות נהדרות מבלי להכיר כל ניואנס של הקוד. כשאתה צופה בשגרה, הקפד לחפש:

• צורה וביצוע טובים: באלמנטים כמו זינוקים וקפיצות, אצבעות כף הרגל של מתעמלת צריכות להיות מחודדות, רגליה יהיו ישרות ועליה לשמור על הידוק בגופה. כל מיומנות צריכה להיראות מתוכננת.
• שליטה במכשיר: המתעמלת צריכה לשמור על הציוד שלה בתנועה, ועליה להיראות כאילו יש לה שליטה מלאה בו. הפלת המנגנון היא ניכוי. אם הציוד מתגלגל או יורדת מהרצפה, ייגרמו עונשים נוספים.
• גְמִישׁוּת: מתעמלים אומנותיים צריכים להשיג מינימום של פיצול של 180 מעלות קפיצות מפוצלות וקפיצות, ולעתים קרובות הם הולכים הרבה יותר רחוק. מתעמלת קצבית מעולה תפגין גמישות בגבה, ברגליים ובכתפיים.
• כּוֹרֵיאוֹגרָפִיָה: נבכי התנועה חשובים מאוד בהתעמלות אומנותית. כל שגרה צריכה להיות הופעה - והמוזיקה של המתעמלת צריכה להיות חלק חשוב מהשגרה, ולא רק לשמש כמוזיקת ​​רקע.
• הייחודיות של השגרה: מתעמל גדול יבצע שגרה שנראית שונה מהשאר. יהיה בזה משהו מיוחד - זריקות ותפיסה מסוכנים, כוריאוגרפיה מסובכת, גמישות קיצונית או כישורים שהם פשוט ייחודיים מאחרים שבוצעו בתחרות.