כתיבת השירים המבריקה של אמינם היא רק חלק ממה שהופך אותו לאחד החברים הגדולים ביותר של זמננו. הזרימה שלו היא מההיפ-הופ הטובים ביותר שראה אי פעם וההצגה המונפשת שלו מאלצת אותך לשים לב. בין אם הוא מבטל את מריה קארי או מתלהב מבתו, נראה שאמינם תמיד מוצא את השילוב הנכון של חריזה ומוזיקה.
'נמוך, למטה ומלוכלך' מתוך 'EP Slim Shady'
לפני הגראמי, להיטי הפופ והאלבום המרובע פלטינה ההוא, אמינם היה תמלילן הארדקור שחקר ערכות חריזה רב-הברות במעגל הראפ המחתרתי הנמוך והמלוכלך של דטרויט. "שומע קולות בראש שלי, בזמן שהלחישות האלה מהדהדות," אמינם נקש בגזרה הזו מ-1997EP Slim Shady." זה סימן את הגעתו של "Rap God" העתידי.
'אמריקה הלבנה' מתוך 'The Eminem Show'
כאשר "המופע של אמינם"הגיע ב-2002, אמינם כבר קבע את הנוסחה שלו להצלחה. כשהמוזיקה מובנת, אמינם יכול היה לעמוד איתן ולממש את הנרטיב שלו. "אמריקה הלבנה" הדגימה את גישתו במצב האיחוד לנושאים עם כפתורים חמים, כמו פריבילגיה. יש לו תפיסה ישרה אך חכמה על הנושא מבלי להתפשר על האיכות. "בואו נעשה את החשבון: אם הייתי שחור הייתי מוכר חצי / אני לא צריך לסיים את לימודיו בתיכון לינקולן כדי לדעת את זה", קובע אם על השיא הבולט.
'אינסופי', מתוך 'אינסופי'
למתבונן המזדמן, אמינם נכנס למשחק בהרכב מלא. מה שלא תמיד היה ברור למעריצי אמינם היה שנות השחיקה במעגל המחתרתי שעיצבו את יכולתו הייחודית. "אֵינְסוֹף," הופעת הבכורה שלו במחתרת, הניבה כמה רגעים של ברק, חתומים על ידי עבודת חריזה נוצצת שהוצגה ברצועת הכותרת. אמינם היה טוב להפליא בקטע הזה. התזמון שלו היה מדהים; הזרימה שלו הייתה ללא דופי:
"העט והנייר שלי גורמים לתגובת שרשרת
כדי לגרום למוח שלך להירגע
המטורף המטורף בפעולה
למעשה חכם, בן
חסרה לך בעיקר משיכה".
'מנקה את הארון שלי' מתוך 'The Eminem Show'
"The Eminem Show" היה מבריק מסיבות רבות. זה היה אלבום מעוגל היטב שהוכיח את נכונותו של Em להתנסות בצלילים ובז'אנרים שונים. מעל לכל, זה היה אמינם בהתבוננות המופנמת ביותר שלו, במיוחד ב"מנקה את הארון שליאמינם משתמש בשיר כדי לאוורר את השלדים בארון שלו תוך הכרה בפספוסים אישיים בצורה שרק הוא יכול. כמה מילים קשות, כמה הבנה כואבת והרבה מאוד כנות עוזרים להפוך את זה לאמירה בלתי נשכחת.
'שכחתי את דרה' מ-'2001'
רשימה זו מדגישה שירים בפרויקטים של אמינם, אבל "שכחתי את דרה" מתוך "של דרה"2001"מגיע ליוצא מן הכלל. למרות ש"שכחתי את דרה" נזקף לזכותו של דרה, הופעתו של אמינם מנקדת את מהות הרצועה. הפסוק של סלים מנצח את היום, ולמרות שזו מחווה אמיתית של הערכה למקומו של דוק בהיפ הופ, עד שסלים משווה את הסגנון שלו ל"סט של תינוקות תאומים, במרצדס בנץ, עם חלונות פתוחים, כשהטמפ' עולה לאמצע שנות ה-80", כבר שכחת על דרה.
'שיר לרגע', מתוך 'מופע אמינם'
לוקח עמוד מתוך ספר השירים של אירוסמית', אמינם יוצר ב"שיר בשביל הרגע"פקח עיניים רחב על הסכנות של קוף-רואה-קוף-דו. על רקע חבטות הגיטרה הנוקבות של ג'ו פרי, אמ מספרת:
"אומרים שמוזיקה יכולה לשנות מצבי רוח ולדבר איתך.
ובכן, האם זה יכול להטעין לך אקדח ולהרים אותו גם?
ובכן, אם זה יכול, ובפעם הבאה שתתקוף בחור.
רק תגיד לשופט שזו אשמתי, ואני אתבע".
'Rap God' מתוך 'Marshall Mathers LP 2'
זה"MMLP2"בלט הוא תרגיל לירי מסחרר הראוי למסכת מכללה. אמינם מאמץ כמעט כל זרימה על פני כדור הארץ - עצלן, פעמיים, פשוט 4/4, אתה שם את זה - תוך שהוא טוען לעליונות ההיפ הופ. הנקודה שלו? למה להיות מלך ראפ כשאפשר להיות אל ראפ?
'Rock Bottom' מתוך 'The Slim Shady LP'
לאחר שהרגמת את כולם, כולל אשתו (המנוכרת כעת) ואמו, אתה הכי פחות מצפה שלאמינם תהיה נקודה רכה בלבו. מסתבר שכן. "שפל המדרגה"הוא בועט בתדמית הבלונדינית הזועמת שלו אל המדרכה לרגע של התבוננות פנימית ורחמים עצמיים, ברור שנכתב בתקופה שבה החיים היו "מלאים בהבטחות ריקות וחלומות שבורים".
'דרך הלבנים הצהובות' מתוך 'הדרן'
מילת ה-N כבר נמצאת בלב ליבה של מחלוקת בוערת בתוך האוכלוסייה האפרו-אמריקאית. אז תארו לעצמכם מול מה התמודד הראפר הלבן המפורסם בעולם כשזוג ילדים יצאו עם קלטת שלו תוך שימוש בכינוי הגזעי. במקום לקפוץ על דוכן ולצעוק "אני לא גזעני!", אם בחר בגישה מעשית: שיר המציין את חינוכו בשכונת דטרויט השחורה בעיקרה. "דרך הלבנים הצהובות"מתעד את מה שהקלטת שכחה לספר לך.
'מודל לחיקוי' מתוך 'The Slim Shady LP'
"אני סרטן, אז כשאני מתלבט לא היית רוצה לענות על זה/אם הגבת בחזרה עם ראפ קרב כתבת עבור Canibus."
יש האומרים שזה היה זה שקפץ מקרב בין אמינם לקניבוס. מה שלא יהיה, "מודל לחיקוי"מהווה עדות לכימיה ללא דופי בין אמינם למפיק-מנטור שלו ד"ר דרה.
'Guilty Conscience' (בהשתתפות ד"ר דרה), מתוך 'The Slim Shady LP'
עם ד"ר דרה כשהוא מתמקם כאנטיתזה למצפונו המרושע של אם, הרופא והמטופל חושבים תרופה לשיתופי פעולה יבשים של היפ הופ ב"מצפון לא נקי." סלים שאדי מורה למתרסקת מסיבות צעירה לאנוס ילדה בת 15, בעוד דרה נאבקת בו כדי למנוע את המעשה הלא מוסרי המטריד להתרחש. ההיפ הופ יוצא מנצח.
'Lose Yourself' מתוך '8 Mile' (פסקול)
כושר כתיבת השירים של אמינם הוא חלק ממה שהפך אותו לאחד השחקנים המובילים של שנות ה-2000. "תאבד את עצמך"יש לו את המתנה הכפולה להיות גם נאום מעורר השראה וגם ספר הוראות. Em אומר לך "לאבד את עצמך ברגע", בעוד שהקצב מניע אותך להזיז את הרגליים - מושלם לאימון באמצע הטמפו. בנוסף, כתיבת השירים היא גאונית צרופה.
'עד שאני מתמוטט' (בהשתתפות. נייט דוג), מתוך 'The Eminem Show'
מודגש על ידי התנגשות צליל זוהר ומוכתם בתסכול שחושף את חוסר נכונותו של אם לנטוש את שורשי ההיפ-הופ שלו, ה-Nate Dogg בסיוע "עד שאני מתמוטט"זה שיר מיוחד. למרות זעמו, סלים עוצר להצדיע לזקניו: "יש לי רשימה הנה הסדר שבו היא נמצאת ברשימה שלי;/זה הולך רג'י, ג'יי זי, טופאק וביגי אנדרה מ-OutKast, ג'אדה, קורופט, נאס ואחר כך אני".
'The Way I Am' מתוך 'Marshall Mathers LP'
אין מטרות, אין שקי אגרוף על "כמו שאני", רק אמינם מגן על קיומו כאמן לא מתנצל, בעל פה גס, מצויד לירית, שלא יכול לסבול להקות בנים.
'סטן' (בהשתתפות דידו), מתוך 'Marshall Mathers LP'
אתה צריך רק להקשיב ל"סטן"פעם אחת לפני שהבנתי שהסיפור הרע הזה על מתפלל אמינם פסיכוטי הוא פשוט בלתי נשכח. "סטן" חושף את אמינם פגיע, שמגביר את הפאתוס בכמה דרגות תוך שהוא בקושי מרים את קולו. התרוצצויות היסודיות של דידו מוסיפות פיח נוסף לסיפור.
