למוזיקת פולק אמריקאית אין מקור מדוייק עם שם כי היא צמחה באופן אורגני מתוך מסורת קהילתית יותר מאשר למטרות בידור או רווח. יש שירי עם שמתוארכים כל כך אחורה שהם יכולים להיחשב לתולדות בעל פה. בהחלט, באמריקה, שירים של זמרי פולק אמריקאים מסורתיים כמו Leadbelly ו וודי גאת'רי לספר סיפורים שלעתים קרובות אפילו לא מופיעים בספרי ההיסטוריה.
ממקורותיה, מוזיקת העם הייתה המוזיקה של מעמד הפועלים. הוא ממוקד בקהילה ורק לעתים רחוקות זכה להצלחה מסחרית. בהגדרה, זה משהו שכל אחד יכול להבין ושכולם מוזמנים להשתתף בו. שירי עם טווח בנושא מ מִלחָמָה, עֲבוֹדָה, זכויות אזרח ומצוקה כלכלית לשטויות, סאטירה וכמובן, שירי אהבה.
מתחילת ההיסטוריה האמריקאית, מוזיקת פולק הופיעה בזמנים שבהם האנשים היו זקוקים לה ביותר. שירי העם המוקדמים ביותר עלו משדות עבדים כרוחניים כמו "Down by the Riverside" ו-"We Shall Overcome". אלו שירים על מאבק וקושי אבל גם מלאי תקווה. הם נבעו מהצורך של העובדת ללכת למקום במוחה שבו ידעה שיש בעולם יותר מהקשיים שאיתם התמודדה באותה תקופה.
מציאת קרקע משותפת באמצעות מוזיקה
המאה ה-20 החזירה את מוזיקת הפולק לנפש האמריקאית, כאשר העובדים נאבקו ורצו למען חוקי עבודת ילדים ויום העבודה בן שמונה השעות. פועלים וזמרי עם התאספו בכנסיות, בסלונים ובאולמות האיגודים, ולמדו שירים שעזרו להם להתמודד עם סביבת העבודה הקשה שלהם.
בשנות ה-30, מוזיקת העם זכתה לתחייה מחודשת כשהבורסה קרסה ועובדים בכל מקום נעקרו ממקומם, רצו לעבודות. סדרה של בצורת וסופות אבק עודדה את החקלאים לצאת מאזור ה-Dust Bowl לעבר הבטחות בקליפורניה ובמדינת ניו יורק. קהילות אלה נמצאו בקרונות ובמחנות הג'ונגל, כאשר עובדים ניסו לעשות את דרכם מעבודה לעבודה.
וודי גאת'רי היה אחד מאותם עובדים שפנו לקליפורניה בחיפוש אחר תעסוקה רווחית. וודי כתב מאות שירים בין שנות ה-30 ועד מותו ב-1967 של Huntington's Chorea.
בשנות ה-40, הבלוגראס החל להתפתח כז'אנר מובהק עם גדולים כמו ביל מונרו והבלו גראס בויז, מה שהוליד אגדת בנג'ו ארל סקרוגס והגיטריסט לסטר פלאט, כמו גם דל מקורי ואחרים.
דור חדש של שירי עם
בשנות ה-60, שוב, העובד האמריקאי מצא את עצמו במאבק. הפעם, החשש העיקרי לא היה שכר או הטבות, אלא זכויות אזרח והמלחמה בווייטנאם. זמרי פולק אמריקאיים התאספו בבתי קפה ובאירועי חגיגה בסן פרנסיסקו ובניו יורק. הם אספו את המורשת של וודי גאת'רי ואחרים, ושרו שירים על דאגות היום. מתוך הקהילה הזו קם פולק כוכבי העל של רוק לְרַבּוֹת בוב דילן, ג'וני מיטשל וג'ואן באז. עבודתם עסקה בכל דבר, מאהבה ומלחמה ועד עבודה ומשחק. ה תחייה עממית של שנות ה-60 הציע פרשנות פוליטית תוך ניסוח הבטחה רבת עוצמה לשינוי.
בשנות ה-70, מוזיקת העם החלה לדעוך ברקע, כאשר ארה"ב פרשה מווייטנאם והתנועה לזכויות האזרח ראתה את ניצחונותיה הגדולים ביותר. לאורך העשור המשיכו זמרי העם להתמיד. ג'יימס טיילור, ג'ים קרוצ'ה, קאט סטיבנס ואחרים כתבו שירים על מערכות יחסים, דת והאקלים הפוליטי המתפתח ללא הרף.
בשנות ה-80, זמרי פולק התמקדו בכלכלה בראשות רייגן ובכלכלה מטפטפת. בניו יורק נפתח בית הקפה המהיר של פולק והוליד אנשים כמו סוזן וגה, מישל השוקד וג'ון גורקה.
הטוב עוד לפנינו
היום, מוזיקת פולק אמריקאית החל להתנפח שוב כאשר מעמד הפועלים מוצא את עצמו בעמדה של מיתון כלכלי ושינוי חברתי צומח לכולם, ממעמד הפועלים והבינוני ועד להט"בים, מהגרים ואחרים הנאבקים למען שוויון. כאשר עלו דאגות לגבי זכויות האזרח לעובדי להט"ב ותסיסה ברחבי המזרח התיכון, זמרי פולק בניו יורק, בוסטון, אוסטין, סיאטל ואפלצ'יה התחתונה צצו עם גישה חדשה וחדשנית למסורת מוּסִיקָה.
תנועת האלט-קאנטרי שהגיעה לשיא בשנות התשעים פינתה את מקומה לזינוק של אמריקנה. דור חדש של להקות בלוגראס שינה את המסלול עם הרעיון של גראס חדש ובלוגראס מתקדם, הוספת אלמנטים של ג'אז ומוזיקה קלאסית לתערובת, באמצעות אמנים כמו האחים פאנץ', שרה יארוש, שמחה הורגת צער ועוד כמה אחרים שיצאו מסצנת המוזיקה האקוסטית של ניו אינגלנד וניו יורק. סצנת האינדי-רוק של תחילת שנות ה-2000 עיצבה מחדש את המוזיקה האקוסטית למשהו שאנשים מתייחסים אליו כעת "אינדי פולק" או "שורשי אינדי", שהוא בעצם שילוב של אינדי-רוק ואלמנטים של שיר מסורתי וכלים אקוסטיים. להקות הנמרצות מהפופולריות של Mumford & Sons וה-Lumineers צצות בכל רחבי סצנת המוזיקה המרכזית.
פסטיבל עממיס הם גם משגשגים עם קהל צעיר יותר שמצטרף לדור הוריהם בחגיגת פולק זמר/כותב שירים כמו קריס קריסטופרסון, דאר וויליאמס, Shovels + Rope וקרולינה טיפות שוקולד.
תוויות עממיות כמו Red House ו- Lost Highway צצים ברחבי המדינה, והעולים חוצים את הכבישים הבין-מדינתיים האמריקאיים לשיר את שיריהם בברים, מועדונים, בתי קפה, כנסיות אוניברסליות יוניטריות, בהפגנות שלום וקונצרטים בתים.
עם ההתפתחות המתמדת של הכלכלה הסוציו-אקונומית בארה"ב ובעולם, מוזיקת פולק בטוח תמשיך לספק מוצא לקהילות להתאחד על פרשנות חברתית.
