שובב זה אַריָה בא מ יוהאן שטראוס'אופרה, למות פלדרמאוס. עם ליברית מאת קארל הפנר וריצ'רד ג'ין, שטראוס כתב את האופרה ב-1874 והיה פופולרי למדי. למעשה, הוא עדיין מבוצע באופן קבוע עד היום. במהלך המערכה השנייה של האופרה, הנסיך אורלופסקי זורק כדור גדול ומזמין אורחים רבים. הוא אומר לאורחים שלו ליהנות מהמסיבה כמו שהוא, בדרכם שלהם, וכל עוד הם לא משעממים ותמשיך לשתות עמו יין, לא יזרוק אותם ולא ישליך בקבוקי יין על ראשם.
מילים גרמנית
Ich lade gern mir Gäste ein,
מאן לבט ביי מיר רכט פיין,
Man unterhält sich, wie man mag.
Oft bis zum hellen Tag.
Zwar langweil’ ich mich stets dabei,
האם האיש אאוך טרייבט וספריכט;
אינדס, היה מיר אל וירט שט פריי,
Duld’ ich bei Gästen nicht!
Und sehe ich, es ennuyiert.
Sich jemand hier bei mir,
אז pack' ich ihn ganz ungeniert,
Werf’ ihn hinaus zur Tür.
Und fragen Sie, ich bite.
Warum ich das denn tu’?
'S ist mal bei mir so Sitte,
Chacun à בן גאוט! (השורה הזו היא למעשה בצרפתית.)
Wenn ich mit andern sitz’ beim Wein.
Und Flasch' um Flasche leer',
מוס ג'דר מיט מיר דורסטיג סיין,
Sonst werde grob ich sehr.
Und schenke Glas um Glas ich ein,
Duld’ ich nicht Widerspruch;
לא מנהיגות יכולה להיות כתובה:
אני לא רוצה, טוב!
Wer mir beim Trinken nicht pariert,
Sich zieret wie ein Tropf,
Dem werfe ich ganz ungeniert,
Die Flasche an den Kopf.
Und fragen Sie, ich bite,
Warum ich das denn tu’?
'ס איסט מאל ביי מיר אז סיט.
Chacun à son goût!
תרגום אנגלי
אני אוהב להזמין את האורחים שלי,
אחד חי איתי די בסדר,
אנחנו נהנים לדבר, כמו שאפשר.
לעתים קרובות עד אור היום.
למרות שתמיד משעמם לי כאן,
מה מניע אותך וגם מדבר;
עם זאת, מה שאני כמארח מרשה לעצמי חופש.
אני לא נותן סבלנות עם זה לאורחים!
ואם אראה מישהו מהאורחים שלי נראה משועמם.
מישהו כאן איתי בביתי,
אז אני אורז את החפצים שלהם די בגלוי,
ולזרוק אותו מהדלת.
ואתה תוהה ושואל אותי,
למה אני עושה את זה?
כי בשבילי זה פשוט המנהג שלי.
לכל אחד הטעם שלו!
כשאני יושב עם אחרים ושותה יין,
ולרוקן בקבוק אחד אחרי השני,
כולם איתי צריכים להיות צמאים.
אחרת אני אהיה מאוד פוגעני.
ותן לי כוס אחר כוס,
אין לי סבלנות לסתירה;
אני לא יכול לסבול כשהם צורחים:
לא רציתי, נמאס לי!
מי שלא יכול לעמוד בקצב השתייה שלי.
מתקשט את עצמו כמו אדם לא יעיל,
אני זורק, די בלא בושה,
הבקבוק בראשו.
ואתה תוהה ושואל אותי,
למה אני עושה את זה?
כי בשבילי זה פשוט המנהג שלי.
לכל אחד הטעם שלו!
