במהלך שנות ה-80 המוקדמות, הסינתיסייזר בהחלט הפך לחלק צומח במהירות של מוזיקת פופ מיינסטרים. בין המתרגלים שלה במהלך ה גל חדש אולם, בתקופה זו, הזמר והיוצר האנגלי הווארד ג'ונס מחזיק במקום איתן כחבר באליטה. מלחין של כמה להיטי פופ סינת'ים קלאסיים של התקופה, ג'ונס חקר את היכולות של חתימתו כלי תוך שהוא ממקד תמיד את מאמציו בהוקס מלודי חזק ולירי ספציפי אך אוניברסלי ערכות נושא. הנה מבט כרונולוגי על מיטב שירי הווארד ג'ונס של שנות ה-80, מערך מוצק של פניני פופ מעוצבות היטב.
"מה זאת אהבה?"
ג'ונס הפך מיד לאיום במצעד במולדתו, בריטניה, וקיבל שם שני להיטי פופ רצופים מ-5 המובילים בסוף 1983 לפני יציאת אלבום הבכורה שלו ב-1984. בארה"ב שני המסלולים היו פחות מוצלחים, כשהם נעצרו בחלק התחתון של ה-40 המובילים. ובכל זאת, בעוד שהסינגל המוביל "New Song" חסר אלמנטים של הבחנה, מנגינה המשך זו מציגה את המנגינות הראשונות הבלתי נשכחות באמת של ג'ונס. הוא עשוי לשמש רק כמבשר לקלאסיקות של כל הזמנים שיגיעו בקרוב, אבל זה שיר מציגה את המתנה של ג'ונס לשפע ווקאלי ולקידום הקלידים כאינסטרומנטלי דומיננטי תורמים.
"הדברים יכולים רק להשתפר"
ג'ונס הגביר ברצינות את התחכום עבור הסינגל הנוצץ הזה מ-1985, והתגמול שלו היה 5 הצגה של טופ 5 בארה"ב והצלחה עולמית. התוספת של קרניים בהחלט עוזרת להרחיב את פלטת הקול של האמן, אבל המתנות העיקריות של השיר נובעות בהחלט מהווים המרגשים שג'ונס משתמש: "והאם אתה מרגיש מפחד? – אני כן – אבל אני לא אפסיק ואדשדש. ואם נזרוק הכל לפח, הדברים יכולים רק להשתפר". בסיוע התמורה של אחת מפזמון השטויות הטובות ביותר "וואו-אוי" של שנות ה-80, השיר עולה לרמת אפקטיביות בלתי צפויה.
"החיים ביום אחד"
נראה היה שההתפתחות המהירה של ג'ונס לאמן מלא בפיפט התממשה עם השיר הזה, חקירה לירית מדבקת חיובית של המושג לחיות את הרגע. מבחינה מוזיקלית, הוא מצליח להיות מרומם ומלא נשמה במידות שוות, עם השלמה טובה במיוחד על ידי קולות הליווי של הצמד הבריטי Afrodiziak. עם זאת, כישרונו הייחודי של ג'ונס להלחין מנגינות גליות בפסוקים משרת אותו שוב כאן, ובסופו של דבר כל החבילה מקבלת תחושה של מיזוג מוזר אך נעים של פולק בריטי ו קליפסו-מוזיקת ריקודים עם שרוכים. כסינגל, זה באמת הגילוי.
"אף אחד לא אשם"
שנות ה-80 למופת הזה סלע רך הקלאסי הופיע לראשונה בצורת הקלטה פנויה בשנות ה-85, אך הוא לא הפך ללהיט עד שיצא כסינגל שאינו LP בגרסה רמיקסית, שהולכת והולכת, במרץ 1986. ללא ספק יצירת המופת החתימה של ג'ונס, בלדת הפסנתר פונה בצורה משכנעת אל הטריטוריה הרומנטית האפלה, ומתעדת בצורה מעורפלת אך משפיעה את הכאב של משיכה הדדית מסוכסכת. אם כי בסופו של דבר לא מתחייב אם הדמויות של הנרטיב אכן פעלו לפי הדחפים שלהן (מגע ספרותי משובח), הרצועה הזו פשוטה מבחינה מוזיקלית במנגינת הפסנתר המקסימה והרודפת שלה גילאים. האזנה חיונית משנות ה-80.
"האסיר"
האלבום האחרון של ג'ונס משנות ה-80, שנות ה-89, יצא די קצר מבחינה מסחרית - במיוחד בבריטניה. עם זאת, הוא מכיל כמה קסמים משמעותיים הרבה מעבר למקום ה-12 שלו בארה"ב. סינגל פופ "אהבה נצחית". רצועה זו, בניגוד מפתיע, עושה שימוש יעיל בעיבוד רוק מכוון גיטרה כדי ליצור את אחד מהטובים ביותר של האמן מַאֲמָצִים. השירה האינטנסיבית והחוזק הכלי השרירי של המנגינה נותנים השוואות חיוביות ליצירה הטובה ביותר של דמעות של פחד, ובמובן הזה, זו דרך צדדית המתאימה לג'ונס לסיים את העשור המוצלח ביותר שלו כאמן פופ/רוק גדול.
