השם ביידיש לסבא הוא זאייד. מכיוון שהעברית משתמשת באלפבית שונה מאנגלית, מה שהופך תעתיק נחוץ, מילים קיימות לעתים קרובות בכמה איותים שונים. וריאציות של זאייד לִכלוֹל זאידי ו זאידה.
כמה משפחות יהודיות מעדיפות את עִברִית סבא, אבל zayde הוא בהחלט המונח המסורתי יותר. סבא נפוץ יותר בישראל, אבל זאייד פופולרי יותר בארצות הברית. כמה סבים יהודים החיים בארצות הברית בוחרים בשמות מיינסטרים יותר, כמו סבא.
למד על ה מונח ביידיש לסבתא. ראה גם רשימה של שמות אתניים לסבים.
לגבי יידיש
היידיש מקורה באשכנזים, יהודים שחיו בגרמניה ובאזורים סמוכים. היהודים האשכנזים דיברו גרמנית אך כללו ביטויים מהמסורת העברית שבעל פה. בסופו של דבר התערובת היהודית-גרמנית הזו הפכה לשפה מובחנת המכונה יידיש עם צורה כתובה. המילה יידיש פירושה פשוט יהודי.
ביהדות, עברית ידועה כ"לשון הקודש", שבאופן מסורתי לומדים רק על ידי גברים. לעומת זאת, היידיש כונתה לפעמים "שפת האם", כי היא חיברה בין נשים, שאסור היה להן ללמוד עברית, עם המורשת שלהן. היידיש הפכה לשפת הבית, ואילו העברית הייתה שפת בית הכנסת.
ככל שיהודים החלו להשתלב בתרבויות גדולות יותר, רבים אימצו את השפות של אותן תרבויות, והשימוש ביידיש ירד. אולם בתחילת המאה ה-20 חלה התעוררות של עניין ביידיש. השואה והפזורה הנלווית גרמו לכך שהשפה שוב יצאה משימוש.
חלק קטן אך משפיע בחברה היהודית שואף לשמור על היידיש בחיים. היא עדיין מדוברת בקהילות שמרניות, וכמה מחברים, בעיקר יצחק בשביס זינגר, בחרו לכתוב ביידיש. עם קבלת פרס נובל לספרות ב-1978, אמר זינגר: "יידיש עדיין לא אמרה את המילה האחרונה שלה".
יידיש אינה שפה רשמית בישראל. עברית וערבית משמשות לעסקים רשמיים. השימוש ביידיש נמנע בשנים הראשונות של הקמת המדינה, שכן מנהיגים ביקשו לאחד את האוכלוסייה מאחורי שפה אחת, עברית. אמנם השימוש ביידיש אינו מוגבל יותר ואכן ננקטו צעדים רשמיים לכך שמרו עליה, יידיש ממשיכה להידבר על ידי פחות ופחות ישראלים ככל שהדורות המבוגרים מתים הַחוּצָה.
דברים שזייד עשוי לומר
סבא שיודע קצת יידיש עשוי להשתמש במונחים אלה, אם כי לחלקם שורשים גרמניים או עבריים:
- קוול פירושו להביע הנאה וגאווה רבה, כמו למשל כאשר סבא וסבתא גאים בנכד.
- נוש פירושו לאכול חטיף קל, כזה שאפשר לחלוק עם נכד.
- מנש הוא אדם טוב, אדם בעל יושרה, כמו שסבים שואפים להיות.
- משפחה היא המשפחה המורחבת או רשת משפחתית, לפעמים כולל חברים. יש הרבה איותים שונים למונח זה.
ביידיש יש גם ביטויים צבעוניים רבים של חוכמה עממית:
- "הביצים חושבות שהן חכמות יותר מהתרנגולות." למרות שאין להם ניסיון, צעירים חושבים שהם חכמים יותר מהמבוגרים שלהם.
- "המדינה בוערת, וסבתא שוטפת את שיערה". זה דומה לביטוי על נירון שמקשקש בזמן שרומא נשרפה. בני אדם מתמקדים בעניינים פעוטים כאשר החורבן בפתח.
- "בזמנים רעים אפילו פרוטה היא כסף." כשהכסף מועט, כל שקל נחשב.
- "אם המילה שלו הייתה גשר, הייתי מפחדת לחצות אותו". הוא לא עומד במילה שלו.
- "אפילו לשעון היקר ביותר יש רק 60 דקות". כסף לא יכול לקנות דברים מסוימים, בעיקר זמן.
- "הוא צריך לשתות יותר מדי שמן קיק." שיהיה לו כאב בטן!
- "הוא צריך לגדל לשון עץ." הוא מדבר יותר מדי.
- "לתכריכים אין כיסים." אתה לא יכול לקחת את זה איתך!
