אומרים שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ אבל האם כישרון מוזיקלי עובר מאב לבן? בהחלט נראה שזה המצב עם כמה מוזיקאי קאנטרי. תוך שימת לב למסורת, חמשת הכישרונות הללו ממשיכים לפלס שבילים אמנותיים ששונים במידה ניכרת מאבותיהם המפורסמים ומוכרים בצדק כאינדיבידואלים בשל כישרונם המוזיקלי.
האנק וויליאמס, ג'וניור.
מתי האנק וויליאמס מת בגיל 29, הזרקור נפל על שמו. מגיל צעיר, האנק ג'וניור הופעל לחץ לנגן את השירים של אביו ולקוות את סגנון השירה שלו. בעוד הביצועים שלו ל"Long Gone Lonesome Blues" ו-"Your Cheatin' Heart" הם רודפים באותה מידה השפיע כמו של אביו, ברור שהוא התנגש בכלוב שהקיף את שלו יְצִירָתִיוּת.
המרד של האנק ג'וניור הגיע במלוא כוחו בשנות ה-70, כשהשיק שילוב גס של קאנטרי ודרום רוק עם שירים כמו "Whiskey Bent and Hellbound" ו-"Family Tradition", מסמנים את הפריצה שלו מה- עבר.
חוב לירי לאבא: "קשה לעמוד בצל / של אדם מפורסם מאוד" (מתוך "עומד בצל")
ג'סטין טאונס ארל
סקוט דודלסון / Getty Images
ג'סטין טאונס ארל, בנו של סטיב ארל, נקרא על שם הזמר והיוצר טאון ואן זנדט. האם הוריו ניסו לזרוע זרע במוחו? אם כן, הם הצליחו.
מה-EP שלו Yuma מ-2007 ועד היום, טאונס ארל הראה את עצמו כאחד היבול החדש והמוכשר ביותר של זמרים-יוצרים. למזלו, הוא עשה את זה בצורה שונה לחלוטין מאבא שלו.
בעוד שסטיב ארל נושא את החותם המובהק של ברוס ספרינגסטין, טעמו של בנו מתקרב להונקי טונק הקלאסי. "One More Night in Brooklyn" קצת עממי, ו"What I Mean to You", "South Georgia Sugar Babe" ו-"Hard Livin'" הם מגפיים בטוחים.
חוב לירי לאבא: "אני לא משטה באף אחד / אני הבן של אבי" (מתוך "העיניים של אימא")
היורה ג'נינגס
סקוט סימונטאצ'י
הבן של ווילון ג'נינגס והזמרת ג'סי קולטר, היורה ג'נינגס לא מתבייש להטות את הכובע שלו לאביו. כמו Waylon, Shooter מנגן מוזיקת קאנטרי שמתדלקת באנרגיה הגולמית של רוקנ'רול.
מבחינה סגנונית שיאים של Shooter החזירו את ה-O לארץ ו- Electric Rodeo הם התקדמות טבעית מהסאונד החתימה של אביו מחוץ לחוק. בניגוד לאביו, לעומת זאת, שוטר נעזר בהשפעות רוק דרומיות כמו Lynyrd Skynyrd ו להקת האחים אולמן, מוצף על ידי גיטרות קייטרינג. רצועות כמו "It Ain't Easy" ו-"The Song Is Still Sliping Away" עושים את הפופ שלו גאה.
חוב לירי לאבא: "ותשכח מהכסף / כסף לא הביא שום דבר לאבא שלך מלבד כאב" (מתוך "זה לא קל")
בובי בר, ג'וניור.
ג'ו מייבל / פליקר / CC BY-SA 2.0
Bobby Bare, Sr. זכה לתהילה עם סטרייט-שוטרים כמו "All American Boy" ו-"500 מיילים מהבית". בנו בובי בר ג'וניור. ניסויים בצלילים שדוחפים אותו לחלוץ האינדי רוק, אך שורשי הקאנטרי שלו ברורים למדי אם מסתכלים מתחת משטח.
Bare Jr. נמצא בשיא השורש שלו ב"Stay in Texas", מצופה בגיטרה פדאל סטיל, ו"Painting Her Fingernails" שנכתב על ידי של סילברסטיין, אחד ממשתפי הפעולה העיקריים של אביו. בינתיים, בשנות ה-2010 סערה, עץ, ראשה של אמי, אב ובנו חולקים קרדיטים בכתיבה ברצועה העגומה "But I Do" ואפילו הקודר יותר "One of Us Has Got to Go".
חוב לירי לאבא: "הייתי צריך להישאר בראש, אבל אני רוצה להתנדנד / אמא החזיקה לי את הידיים, אבא החזיק לי את הרגליים" (מתוך "השמיים הם האדמה")
האנק וויליאמס השלישי
Atomicbre / Wikimedia Commons / CC BY-SA 3.0
זה די מוזר כשברק מכה פעמיים, אבל מה לגבי שלוש פעמים? ובכן, האנק וויליאמס השלישי הוא מכת הברק השלישית. בנו של האנק וויליאמס ג'וניור, האנק השלישי, נראה יותר דומה לסבו המפורסם עם רוחו המעלה את הגיהינום, התמכרויות מרובות, תווי פניו המחושלים ושירת חתול הסמטה.
האתוס של האנק ויליאמס, חי-מהיר, צעיר למות, ללא ספק שלם בתקליט של האנק השלישי מ-2006 ישר לגיהנום, סטירת לחי מרעננת לקאנטרי פופ. שירים כמו "Not Everybody Likes Us", "Pills I Took" ו-"Dick in Dixie" גורמים לעבודותיו של אביו שלו להיראות מאולפות בהשוואה.
חוב לירי לאבא: "ובכן, אני בן של בן / יש לי שבב של מה שאמרתי ועשיתי" (מתוך "לא כולם אוהבים אותנו")
