שני יוצאי טלוויזיה מתבגרים, מארק בלוקאס ("באפי קוטלת הערפדים") וקייטי הולמס ("דוסון קריק"), מככבים בקומדיה הרומנטית בת ראשונה, בימוי פורסט וויטאקר. הולמס מגלמת את בתו בגיל הקולג' של נשיא ארצות הברית שלא רוצה יותר מאשר לנהל חיים נורמליים בקמפוס, הרחק מההתרחשויות בבית הלבן. בלוקאס מככב בתפקיד הבחור שהולמס נופל עליו לפני שגילה שהדברים אינם בדיוק מה שהם נראים על פני השטח.
באפי ציידת הערפדים הסתיימה, אולם מעריצים נאמנים עדיין מתעניינים במה שקורה עם השחקן מארק בלוקאס, מושא האהבה החד-פעמי של באפי, ריילי פין. נראה שלא משנה כמה שנים חלפו מאז שהשתתף בהשתתפותו בסדרת הקאלט, הנושא של באפי תמיד עולה, לא משנה איזה פרויקט הוא בעצם מקדם. בראיון זה, Blucas מדבר על העבודה עם קייטי הולמס ופורסט וויטאקר על הבת הראשונה, וכמובן, התמיכה המתמשכת של קנאי באפי.
ראיון עם מארק בלוקאס (ג'יימס):
מה הסיפור מאחורי הליהוק לסרט הזה?
מה שקרה הוא שכל זה למדתי לאחר מעשה כמובן, הוא יכול היה לחסוך ממני הרבה מתח ויסורים בכך שלא העביר אותי את תהליך האודישן. הייתי בחוץ. הלכתי לפגישה ופורסט (וויטקר) הלך לפגישה גם כן, והחניתי את המשאית שלי והוא היה במרחק של 20 רגל בערך. מעולם לא נפגשנו לפני כן. אמרתי, היי, יער. אני מארק. אכנס עוד מעט. והוא די עצר והסתכל עליי פעימה או שתיים יותר מדי, ואני כאילו, פשוט נשפטתי שם. והוא נכנס. כנראה שלושה או ארבעה חודשים אחרי שעטפנו, מנהל הליהוק אמר שהוא פשוט נכנס לחדר ואמר, הרגע פגשתי את הבחור שלי ממש במגרש החניה. אז, כן, הוא יכול היה לחסוך לי הרבה ייסורים, קצת מתח נכנס לשם.
זאת כנראה לא הייתה ההחלטה שלו בלבד.
ימין. וברור, אני חושב שזה היה בנקודה שבה הם צמצמו את זה לשבעה או שמונה בחורים באותו שלב. אני חושב שהוא רצה לראות אנשים עם קייטי [הולמס] כי כימיה היא באמת לא משהו שאתה יכול לרצות שיקרה. לדעתי או שכן או שלא.
קראת איתה?
כן, מה שמראה את המחויבות שלה ואת המקצועיות שלה. זה היה משהו שהיא כנראה לא הייתה צריכה להיות בו, בשלב הזה. היא רצתה שלכל בחור שם יהיה שייק הוגן, וזה היה קל מאוד. אני חושב שמצאנו קצב. אני חושב שקלילות היא באמת המילה הטובה ביותר. פשוט מצאנו דרך קלה מאוד להיות אחד עם השני.
האם פגשת אותה קודם?
מבחינה חברתית, פעם אחת. אבל זה היה קצר. אני חושב שזה היה כשהיא הייתה עם כריס (קליין) במשהו.
האם היית מעריץ של דוסון קריק בכלל?
אין לי לוויין או כבלים. אני אפילו לא צופה בטלוויזיה, אז אני לא באמת יכול להגיד שהייתי [מעריץ] מושבע. אבל אני יכול להגיד את זה גם על התוכנית שלי (באפי) באותה תקופה. אז, זה לא קל לזה.
האם בכלל היו מודעים לסרט הבת הראשונה האחרת שנעשה בערך באותו זמן?
(מתגרה) אין לי מושג על מה אתה מדבר. כֵּן. לאורך כל הדרך, כשחקן שמנסה למצוא עבודה בעיר, ידעתי על שניהם. ידעתי, אני מניח שבצדק, זה היה מירוץ לראות מי מגיע ראשון. אבל זה קורה הרבה בעיר. יש מושג בחוץ ופתאום פתאום יש שלושה מאותם דברים בחוץ. ואני חושב ששכחנו שכאשר ביג יצא היו עוד שני סרטים דומים מאוד לזה שאנחנו באמת לא זוכרים, וזה היה סוג של מירוץ לראות מי מהם יצא ראשון אז.
ברור שכשחקן אין לנו שליטה. אנחנו לא שוקלים את ההחלטות שהאולפנים מקבלים, אבל הייתי רוצה לחשוב שהם ראו חלק מהצילומים שלהם ואמרו, היי, הולכים לתת את יוצר הסרט כמה זמן שהוא צריך כדי לסיים את החזון שלו, לעשות את הסרט שהוא רוצה כי אנחנו חושבים שיש לנו משהו מיוחד וזה לא משנה מתי זה יוצא. אנחנו לא מרגישים שאנחנו צריכים להרגיש את הלחץ של ללכת קודם. אבל, אני לא יודע מה היה תהליך ההחלטה שם.
התאמנת הרבה בשביל הריקודים בסרט?
היה כל כך קשה לעלות על שתיים וארבע במקום אחת ושלוש. זו הייתה השמלה שהכי דאגתי לה, השמלה הזו של ורה וואנג. חשבתי שאני חייב להתרחק מהדבר הזה. אבל קייטי עברה אימוני בלט כשגדלה אז היא די הייתה בסביבה, אז לקחתי אותה בראש כמה פעמים. מאמנת הריקוד שלנו, אני חושבת שהיא יצרה כוריאוגרפיה של Dirty Dancing. יש לה כמה קרדיטים מרשימים בקורות החיים שלה ואני לא חושב שמישהו יקרא לנו פרד וג'ינג'ר בקרוב. אבל היי, שלל של שחקן, אתה מקבל את ההזדמנות ללמוד מיומנות שבדרך כלל לא היית לומד או שיש לך גישה אליה או שיש לך זמן ללכת ללמוד.
המשך בעמוד 2
איך הייתה העבודה עם פורסט וויטאקר?עשית מחקר של השירות החשאי?
היה לנו יועץ טכנולוגי של השירות החשאי על הסט, וזה היה נהדר לעשות את מה שאתם עושים; לבחור את המוח שלהם לזמן מה ולנסות להשיג עוד ועוד ועוד. אבל, זה מגיע לנקודה מסוימת עם החבר'ה האלה שהם אוהבים, אני לא יכול להגיד לך את זה, והם מושכים עליך את הכרטיס המסווג. אבל זה אמיתי ואתה כאילו, זה כל כך מגניב. אני רוצה להיות מסוגל לעשות את זה!
מה שהיה מרתק עבורי הוא שדי נפלתי למלכודת הקלישאות. אנחנו מסתכלים על החבר'ה האלה בתור עבודת הרטינה. הם החבר'ה עם משקפי השמש והרובים והם קופצים מול הכדור ואתה לא מבין את הגישה האינטלקטואלית, הפסיכולוגית. הם כל הזמן חושבים. הם תמיד על בהונותיהם מבחינת האם זה איום? הם מסתכלים על תרחיש השחקנים הגרוע כל הזמן. האם זה איום? מישהו עובר בדלת הזו? אם הם יגיעו לכאן, האם זו הדרך הטובה ביותר ללכת או שזאת רק פיתוי כדי לגרום לנו ללכת בדרך זו? החבר'ה האלה תמיד חושבים בכושר הזה, ומעולם לא הסתכלתי על החבר'ה האלה כעל המוח מאחורי הניתוח. אתה פשוט מסתכל עליהם בתור עבודת הרטינה. אז זה היה די מרתק להסתכל על זה מהצד הזה שלו. אני אמשיך לדחוף את החבר'ה האלה למידע מפורט יותר על סיפור והם כאילו, אני לא יכול לספר לך יותר.
האם למדת טריקים פיזיים של המקצוע?
לא באמת. לא הייתי צריך. זה לא כאילו טיפלתי בנשק או משהו כזה. זה באמת לא היה הסרט הזה. היו דברים מעניינים שהם יגלו כאילו לעולם לא תראה איש שירות חשאי עם הז'קט שלו מכופתרת כי הם צריכים להיות מסוגלים להגיע לאקדח שלהם ולרדיו שלהם. חשבתי שזה מעניין. [ספוילר נמחק] סתם דברים קטנים כאלה שאתה מגלה. זה היה מידע מעניין לקבל.
האם הם אי פעם אמרו לך מה עלול לקרות להם אם הם יתנפלו על האדם שהם הוטלו להגן עליו?
אין כמו מה שקרה בסרט. ברור שזה קו דק שפורסט היה צריך ללכת עליו. בשבילי, הדבר הכי טוב ש[יועץ השירות החשאי] עשה בשבילי, שמו היה מארק, אמרתי, היי, במצב כזה יהיו עוד המון אנשי שירות חשאי בסביבה. אבל כשנתתי לנו את הרישיון ההוליוודי, ביקשתי ממנו ללכת איתי בטיילת סנטה מוניקה כאילו הוא מגן עליי אבל לא ידעתי את זה, את המצב המדויק שקורה בסרט. במצב ציבורי, אני לא יודע שאתה שומר עליי. רק רציתי לראות איפה הוא עומד ביחס לאנשים אחרים, מולי או מאחורי. כמה הוא בעצם הסתכל מסביב בלי לנסות להטות את הכובע שלך ולתת את הדברים האלה. אלה היו תצפיות מעניינות עבורי כי יער ואני ניהלנו את הדיונים האלה. כמה אתה רוצה לתת לעומת זה כלום שאנחנו אי פעם מתעסקים בו. יער ואני לא הסכמנו, אבל הוא לא רצה להטות את הכובע בכלל לזה. אבל אמרתי, ובכן, אני חושב שחייבים להיות כמה רגעים שבהם אתה רואה שהוא רוצה לספר לה כי הוא מרמה אותה באופן פעיל.
אם אתה מסתכל על הסרט פעם שנייה, אם אתה לא רואה שיש פעמים שהוא רוצה להתנקות עם משהו, אז הוא לא בחור חביב. הוא מרמה בכוונה. אני חושב שהדמות הזו רוצה להתנקות ורוצה לומר את האמת ואז קורה משהו שהוא לא יכול. הוא עומד לספר לה ואז הולך לכיוון אחר עד שזה מגיע לאותו רגע שבו זה נחשף, הוא מעולם לא הספיק להגיד את זה.
המשך בעמוד 3
האם יש מישהו בחייך שאתה מרגיש שהיית לוקח עבורו כדור?האם לא היית צריך לסובב את קייטי הרבה במעלה ויורד במדרגות? איך זה הולך?
מה שמתחבר כקליפ של 10 שניות בסרט היה ארבעה לילות שונים של צילום כי הם היו מיקומים שונים: גרם המדרגות, בתוך הבר, במורד הרחוב, בחדר המעונות שלה. ההליכה והדיבורים, כל הדיאלוגים היו טייק אחד. ההליכה במסילה הייתה אומללה עבור שנינו כי הבטן שלה הרגה אותה כי השיל את משקלי על הכתף שלי. היא לא יכולה לנשום והיא קפצה למעלה ולמטה. הסצנה קוראת לקצב להיות מהיר. הוא מוציא אותה משם והוא כועס על מה שהיא עושה, מקנאה וכל הדברים האחרים האלה, ולכן כדי לעשות את זה 24 או 25 פעמים צריך להיות שאתה יודע. אני חושב שזיפנו את זה היטב, אבל אני לא יודע כמה אהבנו אחד את השני בסוף הלילה. הסתכלתי עליה כאילו, מה את אוכלת לארוחת צהריים כי עדיף שזה לא יהיה הרבה.
אם כבר מדברים על אימון, אתה עדיין משחק הרבה כדורסל?
לִפְעָמִים. אני משתדל שלא כשאני מצלם כי אני מסוג הבחור שייכנס למחרת ויראה לפורסט את שמונת התפרים שלי מעל העין וזה לא יעבור טוב. קשה לי לכבות את המיצים התחרותיים. הם איכשהו זוחלים בחזרה כשנותרו שתי דקות למשחק והייתי טוב כל המשחק ופתאום משהו קורה.
אתה משחק בליגה?
כן, למעשה ה-NBA מנהלת ליגה, ליגת הבידור של ה-NBA, שמיועדת לאנשים מול המצלמה או מאחורי המוזיקה, כל דבר בתעשייה. זה נותן לכולנו הזדמנות לחיות את החלומות שלנו להיות ספורטאים מקצועיים. כולם בעיר הזאת, עם האגו שלהם, חושבים שהם מייקל ג'ורדן בכל מקרה. אבל זה על השעון. אנחנו לובשים מדי NBA. זה מנוהל. זה באמת מנוהל היטב. זה כיף.
האם אתה תחרותי גם לגבי משחק?
[מצביע על בקבוקי מים על השולחן] אני מרוץ אותך לראות כמה מהר אתה יכול לשתות את בקבוק המים הזה. אני די תחרותי בכל דבר. מטבעו, זה עסק תחרותי, אבל אני גם הייתי הבחור הזה, חולה לצאת מאודישן ולראות את ששת הבחורים מחכים ואומרים, היי, לא עשינו את הסצנה השנייה. זה רק הראשון והשלישי. אני לא מאחל רצון רע לאף אחד. כולם היו אחרי אותו הדבר ומה שקורה, קורה. אם הם אוהבים את מה שעשיתי בחדר ואת האנרגיה שלי והדבר שלי, אז זה נהדר. אבל אני לא מתכוון לחבל באף אחד בכוונה - או לפחות לא עשיתי עדיין.
האם זו חוויה אחרת לעשות סרט כזה שאמור לי יותר מסחרי מעבודות אחרות שלך?
אני לא יודע אם זה דיסציפלינה אחרת. אין ספק שזה היה ז'אנר שונה ממה שעשיתי לאחרונה. אבל, אני לא חושב שהייתי צריך להגיע לזה בדרך אחרת. ברגע שאתה מוצא את עצמך חושב, הו, זה אולי סרט אולפן מיינסטרים גדול, אז זה מביס את המטרה היצירתית ואת מה שמשך אותך לסרט מלכתחילה.
האם אתם מוצאים את עצמכם נלחמים בסוג כזה של צופיות או שזה נעלם?
קרבות לא המילה הנכונה, אני לא חושב. אני חושב שאני מציאותי לגבי איך אני הולך להיות לוהק. אני יודע את הדברים הנכונים, ובאותה מידה, לא חשבתי שאקבל סרט כזה טרף לרוקנרול שבו יצא לי לשחק את השתייה, העישון, המקועקע, הרודן לשעבר. אבל, האמת היא שלא תמיד אני לוהק ככה. אז כל שחקן הולך לשבת כאן ולומר לך, היי, זה נחמד להיות מלוהק מחוץ לקופסה ולעשות דברים ניסיוניים ודברים שבדרך כלל לא היו חושבים עליהם מיד. יחד עם זאת, ללא קשר לרמה שבה נמצאים השחקנים, אתה צריך לספק איך שהם רוצים לראות אותך, אני מניח. אנחנו רוצים לראות את ג'וליה רוברטס תהיה ג'וליה רוברטס. אז אתה צריך לספק את זה.
המשך בעמוד 4
מה הלאה עבורך?איפה הבית?
עיירה קטנה בפנסילבניה. זה הבא. זה נחמד. אתה עובד ממש קשה כדי להגיע לרמות מסוימות כשחקן ולכן נחמד לי להגיע סוף סוף למקום הזה כדי להיות בררן. זה מאוד בר מזל.
מה אתה מחפש?
אני לא ממציא את הגלגל מחדש כדי לומר שזה נחמד לעשות דברים שונים כל הזמן אז בשנתיים האחרונות עשיתי כמה קטעים תקופתיים, עשיתי סיפורים מהחיים האמיתיים, היינו החיילים והאלמו, וקטעי המלחמה וקטעי האנסמבל והקומדיה הרומנטית הכללית, אז, בשלב הבא, אני לא הולך להקטין את היעד שלי ממה שהוא כבר אומר, הו, אני יודע שאני רוצה זֶה. אם אני קורא משהו והוא לא פוגע בי בראש, בלב ובבטן, אם הוא לא פוגע בי המקומות הנכונים, אז אני במצב עכשיו שבו אני לא צריך לעשות את זה, וזה מקום נחמד, בר מזל לִהיוֹת. זה נחמד לומר, לא משנה מה העבודה שאעשה לאחר מכן, זה מהסיבות הנכונות.
מה אם במאי שאתה באמת מעריץ יציע לך סרט שמצולם בדצמבר?
אני מקווה שזה יקרה. זה יהיה גשר נחמד לחצות אבל, באופן כללי, העסק סוג של נסגר במהלך חג ההודיה וחג המולד. אין הרבה שיורה כי אף הפקה לא רוצה להיסגר לשבועיים. אתה מאבד את המומנטום שלך. אבל, בטח, אם זה היה הדבר הנכון. אני אוהב את מה שאני עושה ואני הבחור שירצה לעטוף וללכת מיד לעבודה למחרת על משהו אחר. אם זה היה הדבר הנכון, בדרך זו או אחרת תמצא זמן למשפחה ותגרום לשניהם לקרות.
האם אתה עדיין מקבל את מעריצי באפי?
בטוח. ומקווה שזה לעולם לא ייגמר. זה היה כל כך נהדר להיות חלק ממופע להיט גדול עם קהל מעריצים כל כך נאמן שיש לו קהל עצום, קאלט, נאמן. אני לא חושב שזה ייעלם אי פעם. אתה יכול לדבר עם כמה מחבריך ולומר, כן, ראיתי חברים אתמול בלילה אבל לא ראיתי את זה שלושה שבועות לפני כן. זה היה לעשות או למות עם באפי. או שלא צפית בזה או שזה היה כל שבוע ולא ענית לטלפון, לא הלכת לשירותים, אתה לא מתגעגע לזה. אז, כן, היה כיף להיות חלק מתוכנית שיש לה סוג כזה של מעריצים.
האם היה לך קל לאזן את האומנות שלך בעשיית סרטים מסחריים?
אני מניח שכן ולא. לפעמים זה. הלקח שאתה לומד בשנה הראשונה שלך במכללה הוא ניהול זמן. זה לא קשור לתוכנית הלימודים, זה כאילו נאלצת לעשות את הדברים האלה. במקביל, כשאני עושה את סרטי האולפן הגדולים יותר, אני עדיין מסתכל על זה כעל מלאכה. זה קרדיט לפורסט כי זה יכול היה להיות סרט שבו הנוסחה הקלאסית של ילד פוגש בחורה, ילד מפסיד ילדה, ילד מנצח ילדה בחזרה, והוא דאג שלכל דמות יהיו קבוצת מכשולים משלה שהם ניסו לעמוד בהם לְהִתְגַבֵּר. הנה בחור שעזב את הקולג' ותוהה [אם] הוא בדרך הנכונה. האם הוא עושה את הדבר הנכון? וזה רעיון מאוד רלוונטי. אלו דברים שכולנו עברנו. האם אני עושה את הדבר הנכון בחיים? ועבור הדמות שלה, מישהי שנעדרת מהבית בפעם הראשונה ומתאהבת בפעם הראשונה ומי שהיא ומה שהיא עושה כמובן מסבך את הדברים האלה, אבל זה לוקח את שני האנשים האלה להיפגש כדי ללמוד אחד מהשני וזה במקרה רומנטי במקרה של הסרט, אבל לראות אחד את השני ולעזור להסיט זה את זה ימינה נָתִיב. כולנו חווינו את הרגעים האלה במערכות יחסים בחיים, רומנטיות או אחרות, שבהם פגשנו מישהו ואמרנו, זה היה דבר משמעותי. הם די דחפו אותי לכיוון הזה וזה היה דבר הכרחי שיקרה באותה תקופה. אני חושב שזה מה שהדמויות האלה עושות זו לזו בסרט.
האם את רומנטית?
לִפְעָמִים. בטח לא כשאני עם מפתח ברגים מתחת לרכב שלי, אבל אני גם לא מתנגד להדלקת נר ולבשל ארוחת ערב.
