אקורדים עיצורים נשמעים הרמוניים ונעימים לאוזניים מערביות, בעוד שאקורדים דיסוננטיים נשמעים מתנגשים ומעוררים תחושת מתח. הוכח שכמות הקונסוננס או הדיסוננס באקורד משפיעה על מצב הרוח של אדם, ויש כמה מחקרים שמראים שאפילו אנשים שעשועים מזהים אקורדים דיסוננטים כ"עצובים" ועיצורים כ"שמחים" בְּדִיקַת עוֹמֶק. אין צורך בידע מפורש במוזיקה כדי לזהות את ההבדל; הוכח כי מידת הדיסוננס ביצירה מוזיקלית יוצרת השפעות ביוכימיות אצל המאזין הקשורות למצבים רגשיים נעימים ולא נעימים שונים.
היסטוריה ולימודים מודרניים
השפעתם של אקורדים עיצורים ודיסוננטים על המאזין הוכרה במוזיקה המערבית לפחות מאז המתמטיקאי היווני פיתגורס במאה ה-5 לפני הספירה. מחקר פסיכולוגי אחרון הראה שאפילו תינוקות בני 4 חודשים מעדיפים מוזיקה עיצורית על דיסוננטית. עם זאת, החוקרים מתלבטים אם ההכרה היא תכונה נלמדת או אינהרנטית, מכיוון שמחקרים על אנשים מ לתרבויות לא-מערביות יש תוצאות מגוונות, ומחקרים על מינים לא אנושיים כמו שימפנזים וגוזלים אינם חד משמעיים שכן נו.
אקורדים מוזיקליים מורכבים משני צלילים או יותר שנשמעים יחד, והקונסוננס/דיסוננס הוא תוצאה של השוואת תדרי הצליל של התווים המושמעים. זה הוכר לראשונה על ידי המדען והפילוסוף הגרמני בן המאה ה-19 הרמן פון הלמהולץ. שילובי עיצורים, צלילים נעימים של צלילים מוזיקליים הם אלה עם יחסי תדר פשוטים, כמו האוקטבה, שבה התדר של הטון התחתון הוא חצי מהתדר של הטון הגבוה יותר (1:2); החמישית המושלמת ביחס של 2:3; והרביעי המושלם ב-3:4. למרווחים דיסוננטיים מאוד כמו השניה המינורי (15:16) או הרביעית המוגדלת (32:45) יש יחסי תדר מורכבים הרבה יותר. במיוחד, הרביעי המוגדל, הנקרא טריטון, הוא מה שימי הביניים הכירו בתור "השטן במוזיקה".
אקורדים דיסוננטים ועיצורים
במוזיקה מערבית נחשבים המרווחים הבאים עיצור:
- שלישי קטן-לדוגמה מ-C עד Eb
- שלישי עיקרי - לדוגמה מ-C עד E
- רביעי מושלם - לדוגמה מ-C עד F
- חמישית מושלמת - למשל מ-C ל-G
- מינור שישי - למשל מ-ג' עד אב
- מייג'ור שישי - לדוגמה מ-C עד A
- אוקטבה - למשל מ-C ל-C
מצד שני, מרווחים אלה נחשבים צוֹרֵם:
- שנייה קטנה - לדוגמה מ-C ל-Db
- שניה עיקרית - לדוגמה מ-C ל-D
- שביעית קטין - למשל מ-C עד Bb
- מייג'ור שביעי - לדוגמה מ-C ל-B
- Tritone-לדוגמה מ-C ל-F#; ידוע גם בתור הרביעי המוגדל או החמישי המופחת, לטריטון יש הַפסָקָה מתוך 3 צעדים שלמים
לרוב דיסוננס נפתר על ידי מעבר לאקורד עיצור. זה גורם לתחושת המתח הראשונית שנוצרת על ידי אקורדים דיסוננטיים להגיע לרזולוציה. המונח המקובל לכך הוא מתח ו לְשַׁחְרֵר. עם זאת, דיסוננס לא תמיד צריך להיפתר, והתפיסה של אקורדים כדיסוננטיים נוטה להיות סובייקטיבית.
מקורות:
- טבח ND. 2009. תפיסת הרמוניה: הרמוניות היא יותר מסך העיצורים המרווחים. תפיסת מוזיקה: כתב עת בינתחומי 27(1):25-42.
- Cousineau M, McDermott JH, and Peretz I. 2012. טהבסיס של העיצור המוזיקלי כפי שנחשף על ידי השעשוע המולד.הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית של אמריקה 109(48):19858-19863.
- Schön D, Regnault P, Ystad S, ובסון M. 2005. קונסוננס חושי: מחקר ERP. תפיסת מוזיקה: כתב עת בינתחומי 23(2):105-118.
- Sollberger B, Rebe R, and Eckstein D. 2003. אקורדים מוזיקליים כהקשר ראשוני אפקטיבי במשימת הערכת מילים. תפיסת מוזיקה: כתב עת בינתחומי 20(3):263-282.
