ה סרט קנדינְשִׁיכָה זכה לפרוסה קטנה של ידועה במהלך פסטיבל הסרטים פנטסיה 2015 במונטריאול, כאשר על פי הדיווחים זוג חברי קהל הקיאו ו/או התעלפו במהלך הבכורה שלו. האם האנשים האלה היו צמחים או לא נתון לוויכוח -- הסרט בהחלט גס מספיק כדי לגרום לתגובה כזו באותם לא רגיל לתעריף של "אימת גוף" - אבל דבר אחד בטוח: היכולת לגרום לצופים להתקפל, לא בהכרח בסימן של א סרט טוב.
נְשִׁיכָה במבט ראשון
- תַקצִיר: כלה לעתיד מקבלת מתנה לא רצויה במהלך חגיגת רווקות במקסיקו כאשר ביס מסתורי מתחיל לאט לאט להפוך אותה ליצור צמא דם, המסכן את ארוסה, חבריה וכל מי שיעבור בדרכה.
- ללהק: אלמה בגוביץ', אנט ווזניאק, דניז יואן, ג'ורדן גריי, לורן דנקרס, בארי בירנברג, דניאל קלימץ, טיאנה נורי, קרוליין פאלמר, קיילה בורגס
- מְנַהֵל: צ'אד ארצ'יבלד
- סטוּדִיוֹ: מפעל צרחות
- דירוג MPAA: NR
- זמן ריצה: 90 דקות
- תאריך הוצאה: 6 במאי 2016 (בקולנוע ולפי דרישה)
העלילה
הכלה לעתיד קייסי (אלמה בגוביץ') יוצאת למקסיקו לחופשת רווקות עם חברותיה ג'יל (אנט ווזניאק) וקירסטן (דניז יואן), אבל בתוך ההוויה השיכורה והתקפי הרגליים הקרות שנגרמו בגלל חוסר הרצון שלה להביא ילדים לעולם, קייסי ננשך על ידי
התוצאה הסופית
נְשִׁיכָהסיבת הקיום היא די פשוטה: היא רוצה לגרום לך להתפתל. או להתעלף. או להקיא. זוועת הגוף החריפה והגסה שלו, כמו דיוויד קרוננברג המוקדם בלי שום תחושה של עדינות או פרשנות חברתית. האופי הנמוך של המצח שלו אינו בהכרח בעיה, אם כי (יש מקום מבורך לסוג זה של סרטים בתוך ז'אנר אימה); זה יותר בעייתי שהוא חסר את התחושה של כיף מזעזע ו"רגעים קרירים במים" בלתי נשכחים באמת שהייתם מצפים להם.
בעוד שלסרט כמו היה רעיון גרוטסקי פשוט אך גאוני, נְשִׁיכָה מתקשה למצוא סוג כזה של קרס. חלק מהבעיה הוא שהמושג המרכזי מוגדר בצורה מעורפלת. במשך רוב הסרט, לא ברור איזו חיה באמת נשכה, אז עד 10 הדקות האחרונות בערך, הנחתי בצורה לא נכונה. סצנות הטרנספורמציה, שצבען את הידע הזה, היו אמורות לספק קצת בהירות, אבל נראה שהם חסרים הרבה בסיס זואולוגי -- ככל שקייסי מפתחת יכולות יותר בקנה אחד עם א גיבור על (ESP, צרחה על קולית, חומצה יורקת) מאשר עם החיה שהיא כביכול הופכת להיות.
לא עוזר שהמשחק חובבני, הדיאלוג נוקשה ומסביר יתר על המידה וה הדמויות אינן חביבות ועבות ראש בצורה מטריפה (למה קייסי לא הולך מיד ל-a דוֹקטוֹר?). באמת, הדבר היחיד נְשִׁיכָה הוא הולך על זה הוא הזוועה, ולחלק מהצופים זה עשוי להספיק. האיפור, אחרי הכל, עשוי יפה (למרות שיש רגעים שבהם האפקטים משקפים את התקציב הנמוך), ויש הרבה ניסיונות לגרום לצופים לסתום אימים, אבל כמו המאמצים הקודמים של הכותב-במאי צ'אד ארצ'יבלד הטובע, נְשִׁיכָה שופע פוטנציאל לא ממומש. גם אם כל מה שאתה רוצה זה לזרוק, זה לא דוחף את המעטפה מספיק וחסרה את המקוריות ותחושת הכיף שיכולות היו להפוך אותו לחביב הכת.
הסקיני
- משחק: D+ (ביצועים נוקשים מסביב.)
- כיוון: C (יש לו כמה צילומים אטרקטיביים, אבל לא מעורר פחד או כיף.)
- תַסרִיט: D+ (סיפור צפוי, דיאלוג מעוצב, דמויות מעצבנות.)
- גור/אפקטים: B- (גס ודביק עם אפקטים מיוחדים מוצקים.)
- באופן כללי: C- (אימת גוף גסה שמתקשה להתבלט מהחבורה.)
