תמיד יש ויכוח על מתי בדיוק מתחיל עשור, בשנה המסתיימת ב-"0" או השנה שמסתיימת ב-"1". אתה לא צריך לדאוג על זה יותר מדי כאן. רק דעו שעד ש-1981 התגלגלה, העשור המוזיקלי החדש התחיל היטב. כפי ש דִיסקוֹ נמוג, מוזיקאים מצאו יישומים חדשים לקלידים ולגיטרה, והושק גל חדש כסגנון חדש לגמרי. ו מוסיקת פופ לעולם לא יהיה אותו הדבר כאשר ערוץ כבלים מתקדם MTV החלה את שלטונה.
Hall & Oates - "Kiss On My List"
1981 הייתה שנת גיהנום עבור צמד הפופ הכה אגדי הזה, שכן סינגלים משני אלבומים שונים מצליחים מאוד (ו) בילו זמן משמעותי ליד פסגת המצעדים. למעשה, קשה לבחון את הטוב ביותר הול ואוטס שיר אפילו מהשנה הזאת הרבה פחות מכל הקריירה שלהם, אבל בשביל הכסף שלי "Kiss On My List" הוא מבחר נפלא. אחד הזיקוקים הטובים ביותר של הצמד מהשפעותיו הרבות, המנגינה הזו נוצצת ומצליחה בפראות עם התנשאות לירית חכמה וייחודית. זה גם נוסטלגי עשיר לא רק בגלל סגנון ההפקה המיושן משהו שלו, אלא גם השליטה שלו בתמימות של מוזיקת פופ חוזרת. זה יכול להיות פופ מסטיק בעצם, אבל יש לו טעם שנמשך ונמשך.
ריק ספרינגפילד - "הילדה של ג'סי"
RCA
פשוט אחד משירי הפופ הטובים בכל הזמנים, המנגינה הידועה ביותר של ריק ספרינגפילד באמת עומדת במבחן הזמן והשמעה חוזרת ונשנית. חמוש בריף גיטרה קטלני - שהוא למעשה די חמוד - ומטפטף מהאמיתי אך הפכפך רגשות של קנאה, תאווה ותשוקה, השיר הזה הוא סיבוב הופעות שרק מוכיח את ערכו של ספרינגפילד כ כותב שירים. הוא גם יעיל באותה מידה כשיר רוק ופופ (שימו לב לגיטרה), וזה אכן הישג נדיר. הבעיה היחידה שיש עם השיר המפורסם הזה, למעשה, היא שהבולטות שלו נוטה לגרוע מהקטלוג העמוק יותר של גאון רוק מיינסטרים. "איזה טיפש אני?" אולי היה זוכה לאוויר מוצדק, אלמלא נוכחותו בכל מקום של השיר הזה.
REO Speedwagon - "תמשיך לאהוב אותך"
אפי/מורשת
אחת משנות ה-70 הראשונות רוק קלאסי להקות להרוויח כסף מהטעם המתהווה של העשור החדש בלדות כוח, REO Speedwagon (ובמיוחד הסולן והכותב קווין קרונין) הפגינו בלחן הזה ידע עצום ליצירת מנגינה בלתי נשכחת ונגישה. מעבר לכך, השיר עומד כמימוש הפוטנציאל של להקה שעבדה בעבר בצללים של רוק זירה הַצלָחָה. אלבום הלהיט של REO הפך השנה למפץ ענק, בסיוע פניני פופ דומות "Take It on the Run" ו-"Don't Let Him Go". ובכל זאת, השיר הזה לעולם לא יהיה פחות מאשר אהוב ריקוד סלואו ומכלול מושלם של הכוח של שיר נהדר להתעלות מעל הלהקה אַלמוֹנִיוּת.
סנטנה - "מנצח"
קולומביה
הערך הזה מהקריירה המפוארת של קרלוס סנטנה הוא ללא ספק הלהקה החזקה והכי חזקה של הגיטריסט הגדול. שיר פופ בלתי נשכח, אבל הוא גם מתפקד כחלון ראווה פנטסטי לכמה מהגיטרה הטובות והמפוצצות ביותר של העשור מוביל. המנגינה עצמה היא חביב קהל מלהיב שמצא מאז מקום במונטאז'ים של אירועי ספורט, אבל מבחינה מבנית ומוזיקלית הוא צליל ככל שניתן. מקלדות נהדרות בהתחלה נותנות לו את התחושה שלו משנות ה-80, אבל לשיר יש הרבה יותר בפנים, שסופק בעיקר מהשיר הגאוני שסופק בנדיבות כל כך על ידי כותב השירים של הקראק רוק ראס באלארד. זה פשע מוחלט נגד מוזיקת הפופ שהשיר הנהדר הזה בקושי הגיע לטופ 20 מצעדי הפופ של בילבורד.
מסע - "אל תפסיק להאמין"
קולומביה
מסעאלבום פריצת הדרך של הניב כמה להיטים גדולים ב-1981, אבל השילוב הזה של בלדה כוחנית/רוקרית/בחינה מהורהרת של נשמות אבודות הנצמדות לתקווה פשוט מכילה הכל. השיר מתגאה באחת המילים הטובות והעייפות ביותר של סטיב פרי, שלא קשורות אך ורק לקשר רומנטי, והשיר כולל כמה רכיבים נשגבים, כולל ריף גיטרה ובס בסיס נהדר, פזמון בלתי נשכח לשיר, והקדמה של קיומי חדש ביטוי ב"אנשים אור רחוב". יש סיבה טובה מדוע המנגינה הזו ממשיכה לצוץ בפסקול של סרטים או אפילו כמלווה לספורט אליפויות. זה שיר די טוב.
The Go-Go's - "השפתיים שלנו חתומות"
מַס הַכנָסָה
מעט מאוד להקות שהתחילו ב- פאנק רוק הסצנה יכולה אי פעם לומר שיש להם את היכולת ליצור מוזיקת פופ כמעט טובה כמו זו. אפילו פחות אולי יהיו מוכנים להודות בדבר כזה. חשוב מכך, גם רוב אמני הפופ מעולם לא הצליחו להגיע לרמה הזו, וזה באמת אומר משהו. הגרוב המבריק של השיר והמנגינה הבלתי נמנעת היו צריכים להכריז בסמכותיות מההתחלה שהלהקה הנקבית הזו הייתה ייחודית בדברי ימי מוזיקת הרוק. למרבה הצער, רק לאחרונה ה-Go-Go's החלו לקבל כבוד ראוי כלהקה אמיתית שלא צריכה להתנצל על רגישות פופ כוללת. למרות שהיא לא שרה כאן ראשי, שותפה לכותבת ג'יין וידלין עזרה להעביר קלאסיקת פופ.
לסחוט - "מפתה"
A&M רקורדס
למרות שהשיר הזה רחוק מההיצע המהותי של הלהקה הבריטית הנהדרת הזו, אין ספק שמדובר בקונדיטוריה פופ כמעט מושלמת שמצטיינת בכמה דרכים משכנעות. למרות שתמיד אהבתי את פול קאראק, העובדה שהוא שר ליד על המנגינה הזו היא קצת מצערת, רק בגלל זה אומר שכריס דיפורד בעל הקול הנמוך והחדשני שר באותה מידה כמו גלן שאין דומה לו. טילברוק. קווי העוגב והפסנתר של השיר מציפים את השיר דרך ההתקדמות שלו מהמקהלה לפסוק לגשר. אבל בסופו של דבר, כרגיל עבור שילוב כתיבת השירים של דיפורד-טילברוק, סיפורים מתוחכמים מניע את הצלחת מלכות הפופ/רוק של סקוויז. נסו לא להיות "מבוהלים מהפיתוי" של זה.
הצינורות - "דבר איתי מאוחר יותר"
קפיטול
בעשור מלא בנישואים מאושרים בין גיטרה לקלידים, הקלאסיקה הלא מוערכת הזו לוקחת את השילוב הזה לארץ המובטחת. למרות שרוב האנשים לא יזכרו אותו כמו הלהיט הראוי של הלהקה "She's a Beauty", השיר הזה התגבש דחפי רוק חיוביים משנות ה-80 בצורה הרבה יותר מיומנת. פשוט תקשיבו להפסקת המקלדת באמצע, להרמוניות הווקאליות הנהדרות בזמן הפזמון, או להגשה המושחת להפליא של הזמר Fee Waybill. כמו שאומרים בהיאבקות מקצועית, השיר הזה הוא החבילה הכוללת - במקרה הזה תערובת מתוחכמת של טרופי רוק של שנות ה-80 החל מגל חדש לרוק זירה ועד לרוק הארד וכל הדרך חזרה לעוצמתו של פופ מגנטי חיובי ווים.
להקת Climax Blues - "I Love You"
וורנר
למרות או אולי בגלל שזה תרגיל כל כך שלם בפשטות, השיר הזה קולע אקורד בלתי נשכח כמסמך של שנות ה-80. מגיע מלהקה ותיקה שפעלה בעבר כלוז ו R&B תלבושת, המנגינה הזו בהחלט מרגישה קצת סטייה. אבל זה לא הופך את זה לפחות מהנה, שכן איכשהו הסיפור הלירי הפשוט של גבר סורר המיושר על ידי אהבתה של אישה עובד יפה. אפילו סולו הגיטרה הפשוט מבחינה פלילית מצליח להיות אפקטיבי, אם כי מעריצי המאמצים היותר שורשים של הקבוצה בשנות ה-70 בטח ראיתי את האופי העכשווי הבוגר של הרצועה רחוקה מהקלאסיקה המדשדשת "Couldn't Get It" ימין."
אדי ראביט - "אני אוהב לילה גשום"
קרנף/אלקטרה
בשיר הזה שהצליח להישג המרשים ביותר להגיע למקום הראשון במצעד הפופ, הקאנטרי והמבוגרים העכשוויים, ראביט הוכיח שכישרונותיו אינם מוגבלים על ידי התווית כאל מוזיקת קאנטרי אמן. הלחן הזה היה בצדק בכל מקום בשנת 1981, והוא עובד עד היום כשיר רוק בסיסי שמצליח בגלל שהוא אז לגמרי מאמצת השפעות רוקנרול מסורתיות יותר שתמיד שילבו סגנונות קאנטרי, אר אנד בי ורוק בכל מקרה. אומנות קרוסאובר קאנטרי-פופ אולי לא תמיד השאירה מקום לכותבי שירים מוכשרים באמת ואקלקטיים, אבל מבצעים כנים כמו ראביט, אבל למרבה המזל עולם מוזיקת הפופ של 1981 אימץ את השיר הזה על הצד הטוב ביותר סיבות. נוסטלגיה בצד, זה שיר שמכיל מימדים.
