אולי כל מה שהווידוי הזה עושה הוא להצביע על גילי, אבל כמה מהזיכרונות האהובים עלי משנת 1983 הם מהאזנה לקייסי קאסם והתפעלות מהמגוון והאיכות של מוזיקת הפופ שיצאה באותה שנה. מהשפעות קלטיות ועד לרשרושים המוקדמים של מתכת שיער, הלהיטים הבלתי נשכחים של 1983 מעולם לא נרתעו מסוג מיוחד של תככים. והו כן, מייקל ג'קסון היו לו כמה להיטים קטנים גם השנה, שלא לדבר על הבזקים כמו נסיך ו מדונה. הנה הצצה ל-10 משירי הפופ/רוק הטובים ביותר - המוצגים ללא סדר מסוים - של אחת השנים הראשונות המרגשות ביותר של MTV עידן: 1983.
Dexy's Midnight Runners - "בואי איילין"
למרות שהשיר הזה נמצא ללא ספק על סף חשיפת יתר דרך תוכניות רדיו עם פלאשבק של סוף השבוע של שנות ה-80, יש סיבה להימצאותו בכל מקום. מדובר בלחן פופ קלטי בנוי בצורה מושלמת עם מילים לא מובנות, שיר שמצליח איכשהו להשיג נגישות אופטימלית למרות הפגיעה הנראית לעין נגדו. איך במהלך שנות ה-80, עידן הסינתיסייזר, יכול להיות ששיר עם זמרת מרושלת בסרבלים וחלק בנג'ו בולט לשלוט במצעדים?
מייקל ג'קסון - "הטבע האנושי"
לא יהיה זה מופרך לטעון שיותר מאחד מייקל ג'קסון המנגינה צריכה לפצח את הרשימה הזו, ואולי הבחירה הזו תיצור עוד יותר מחלוקת על היותה בחירת הסינגל שלי מהאלבום שובר הקופות. אבל בשביל הכסף שלי, ג'קסון מעולם לא הוציא מנגינה יפה מזו הזו, בלדה שקטה ועדינה המכילה כמה תפניות מלודיות וקצביות מעניינים באמת. והכי חשוב, ג'קסון עושה כמה מהשירים הטובים ביותר בקריירה שלו בלחן הזה.
Eurythmics - "חלומות מתוקים (עשויים מזה)"
אפילו שכבות על גבי שכבות של הפקה מסונתזת ומראה רובוט אנדרוגיני שמכסה את היופי המובנה של סולנית לא יכלו להכריע את השיר הזה לאפלולית. שוב, אני שואל מדוע בצורה רטורית, רק כדי להשיב לעצמי - שפשוט אי אפשר היה להכיל את המנגינות והמבנה המעולה של השיר. מבחינה לירית, המנגינה הזו מגיעה בזריזות למקומות מוזרים ואפלים, אבל השירה של אנני לנוקס תמיד נותנת את האור לחזור פנימה. שירה מדהימה ועבודת סינת' מופתית עוזרים ליצור את החתימה הזו אוריתמיקה סינגל להיט נפץ ראוי.
דוראן דוראן - "ריו"
אף על פי ש"Hungry Like the Wolf" יהיה בחירה ברורה כאן, תמיד מצאתי את שיר הכותרת של אלבום הפריצה של דוראן דוראן כמעוררת יותר מבין השניים. בעיני, "ריו" מציג בצורה ברורה יותר את מה שהיה הייחודי בלהקה הזו מלכתחילה, במיוחד במשחק הגומלין הנחמד של קלידים וגיטרה שמשיקים את השיר. יותר מזה, המנגינה עושה מה שכל מוזיקת פופ נהדרת צריכה לקחת את המאזינים למקום קולי ומלא דמיון שלא ידעו על קיומו.
פרינס - "קורבט אדומה קטנה"
לא רק פרינס הוציא את המוזיקה המבריקה באמת הראשונה שלו בסוף 1982 (שאגב, שלטה במצעדים לאורך 1983), אלא השילוב הנהדר הזה בלדת כוח/רוקר היה הרגע שבו הפך לטרנסצנדנטי. כל מה שהיה נפלא בכתיבת השירים של פרינס בשיאו מוצג כאן, מרובד בקפידה ובמיומנות בעיבוד מושלם. שימוש נהדר בסינתיסייזר לשירה פתוחה, חונקת ומלאת נשמה בפסוק, ולאחר מכן פזמון חלק ובלתי נשכח. כל החלקים האלה מסתכמים למוצר מוגמר מלוטש כמו נושא השיר.
Def Leppard - "צילום"
אז הרבה מאוד ניסו, אבל כנראה שאף להקה לא הצליחה לשלב רוק כבד ריפים עם פופ הוקס שאי אפשר לעמוד בפניו, כמו גם החמישייה האנגלית המצליחה הזו, שמעולם לא היו לה התלבטויות לגבי היותה נגישה. השיר ההדוק להפליא הזה הוא ההוכחה הטובה ביותר לטענה הזו מכל הקריירה הענפה של דפ לפרד. הליריקה שלו מתארת את הטריטוריה השחוקה היטב של תדמית ופנטזיה, אבל בצורה כל כך תמימה ונוגעת ללב עד שהרגשות לעולם לא נראים מאולצים. ומבחינה מלודית, זה קינוח טעים.
בלט ספנדאו - "נכון"
המוזיקאים החכמים ביותר של שנות ה-80 הפגינו הבנה מדהימה של חשיבות הנישות. אולי זה מעולם לא בוצע בצורה מופתית יותר מאשר בקלאסיקה החדשה הרומנטית הזו, שיר שמתאים להפליא לקרון מוגזם. איכשהו, העיבוד והביצוע המוגזמים של המנגינה אף פעם לא מתקרבים אפילו להאפיל על המנגינה היפה שמניעה את הפסוקים. כשהדברים הופכים להיות קצת מוגזמים במקהלה, האפקט הדרמטי נראה מושקע ומוכר.
כן - "בעלים של לב בודד"
עוד נהדר ריף כאן, אבל חשוב יותר להצלחת השיר הזה הוא השינוי המבוצע היטב של Yes מרוק מתקדם לפופ/רוק פשוט עבור הלהקה המדוברת. השירה של ג'ון אנדרסון עומדת כמרכיב היחיד במנגינה הזו שאפילו מאפשר למאזין לדעת שזו אותה להקה שידועה בזכות המגנום אופוס של שנות ה-70 כמו "Heart of הזריחה", אבל כל זה לא משנה כשאתה נותן לזה ליפול ופשוט מקשיב לאחד משירי הפופ הכי סולידיים של העשור - או כל אחר, בשביל זה חוֹמֶר.
דיו - "קשת בענן בחושך"
במבט ראשון, השיר הזה מ מתכת כבדההממציא של הצדעה לקרן השטן עשוי להיראות כמו בחירה מוזרה לרשימה מסוג זה. אבל בבדיקה מדוקדקת, המנגינה הזו היא פשוט שיר פופ מבריק מחוזק ומוקף בגיטרה רוק ומה שהיה אז שימוש נדיר בקלידים ברוק הארד. למרות היללה המוגנת בפטנט של רוני ג'יימס דיו, השיר הוא קטע פופ קלאסי, הנתמך בצורה מלודית על ידי פסוק מלהיב וצום ומעוגל יפה עם פזמון חוזר ונחמד.
Styx - "מר רובוטו"
כשאנשים מדברים על התיאטרליות של מוזיקת שנות ה-80, הם בדרך כלל לא מתכוונים לזה בצורה עמוקה או מילולית כפי שהוכח על ידי זה דניס דה-יונג רכב אלבום קונספט. הקונספט אבד בבירור על החברים האחרים של Styx - ולפעמים אפילו דה-יונג עצמו - אבל זה לא מונע מהשיר הזה להיות אנדורפינים קוליים מהנים בעקביות של עידן אבוד. כאשר דה-יונג צועק נחרצות הרובוט שלו בבקשת הבנה, אני תמיד צוחק עד כמה אני נוטה להאמין לו במלואו.
