באופן מסורתי, מכה שימשה לתיאור כל דבר מכני ביפן, ממכוניות, טוסטרים ומכשירי רדיו ועד מחשבים וכן, אפילו רובוטים. המונח הותאם מאז (בעיקר במערב) למשמעות "אנימה רובוטית" והוא משמש לתיאור סדרות אנימה ומנגה שמתרכזות סביב אלמנטים רובוטיים.
המילה מכה עצמה מגיעה מהמילה היפנית "meka", שהיא גרסה מקוצרת של המילה האנגלית "מֵכָנִי." למרות שהמונח התפתח מאז, אותם נושאים מרכזיים של מקורו עדיין חלים: רובוטים, גלגלי שיניים ומכונות.
אנימה ומנגה יפנית
באנימה מכה, הרובוטים הם בדרך כלל כלי רכב או "שריון" נרחב בגוף מלא, המופעלים על ידי בני אדם ומשמשים בקרב. רכיבי מכה הם בדרך כלל מתקדמים למדי ומציעים מגוון כלי נשק, כמו גם ניידות מלאה ואפילו יכולות טיסה וחוזק על.
הגודל והמראה של רובוטי המכה משתנים, כאשר חלקם אינם גדולים בהרבה מהטייס שמפעיל אותם בעוד שאחרים גדולים במידה ניכרת, כמו במקרה של הסדרה הפופולרית "מקרוס". לכמה מכה יש גם רכיבים אורגניים, כמו במקרה של האוואות המשמשות ב-"Neon Genesis Evangelion".
לעתים קרובות סרטים עם נושאי מכה יישאו איתם גם נושאים הקשורים לבינה מלאכותית ולהשפעה התרבותית של הרובוטיקה על העולם המודרני.
פרשנויות אחרות
כמובן, המכה אינה מוגבלת להפקות אנימה ומנגה. להיפך, לסרטי מדע בדיוני רבים ולתוכניות טלוויזיה יש השפעה חזקה של מכה, עם יצירות בולטות כמו "מלחמת הכוכבים," "מלחמת העולמות" ו"איירון מן" נופל לז'אנר המכה.
ולמרות שהמסורת באנימה היא יפנית ייחודית, היו כמה פרשנויות מתוצרת אמריקאית לנושא המכה כפי שהוא המקורי הופיע, כך הוא המקרה עם סדרת הסרטים "רובוטריקים", ששאבה השראה מהאנימות היפניות הקודמות "מיקרומן" ו "דיקלון".
אפילו חברות הפקה פופולריות בארה"ב כמו דיסני ואחים וורנר. להשתמש במכה בסרטים שלהם. כך הוא המקרה עם טרילוגיית "מטריקס" וסרט האנימציה "ענק הברזל", שניהם שוברי קופות בארץ ובחו"ל. בינתיים, סרטים מודרניים כמו "אני, רובוט" ו"אקס מכינה" שוב מתמודדים עם שאלת הרגש והמוסר.
תהיה הצורה אשר תהיה, מכונות שלטו לאחרונה לא רק בבידור אלא גם בתעשייה. כשמכוניות נהיגה עצמית נמצאות בשימוש ונבדקות עבור Uber באריזונה ורובוטים יפניים המסוגלים לענות על שאלות בסיסיות על עצמם, מהפכת הרובוטים מתרחשת. למרבה המזל, קולנוע, טלוויזיה ומנגה נמצאים ממש במערכה, ומייצרים יצירות נהדרות לכל הגילאים ליהנות.
