"אף אחד לא פנוי עד שכולנו חופשיים."
בתחילת שנות ה -60 אמר מלקולם אקס כי "[…] האדם הבלתי מוגן ביותר באמריקה הוא האישה השחורה. האדם המוזנח ביותר באמריקה הוא האישה השחורה ". מה שהיה נכון אז, נכון גם היום. הרשה לי להסביר.
מבחינה היסטורית, וכפי שהיא כיום, נשים שחורות מצאו את עצמן בצומת של שתי מערכות דיכוי: פטריארכיה ועליונות לבנה. בדומה לאחיותינו הלבנות, גם לנשים השחורות נאמר שאנחנו הקטנות ביותר בין המינים. סבלנו מאותם דיכוי, מאי -אפשר להצביע, להשתתף בפוליטיקה או לקבל השכלה, עד שלא התייחסנו ברצינות כשהתנכלו או נפגעו.
אבל הפטריארכיה היא בת דודה של העליונות הלבנה. בתור נשים שחורות, אנו כפופים גם לרוע הגזענות והוכנו, נהרגו והופלו לרעה בגלל צבע עורנו כל עוד קיימת גזענות נגד שחורים.
ובכל זאת, במשך הזמן הארוך ביותר, נשים שחורות נעלמו מהנרטיב של צדק. על ידי אי הכללת האתגרים הייחודיים של נשים שחורות, התנועה הפמיניסטית סייעה לשמור על מערכת העליונות הלבנה. אם ברצוננו לראות שחרור, חופש וזכויות לכולם, הפמיניזם מחזיק מקום לניסיונות ולמציאות של נשים שחורות.
מה שהתנועה הפמיניסטית התעלמה מההיסטוריה
בתנועה הפמיניסטית של שנות ה -70 אמרו לנו להישאר ולחכות. אמנם בוודאי שלא כל הנשים המובילות את התנועה היו גזעניות באופן פעיל, אך המסר היה שגזענות אינה בראש סדר העדיפויות. בין אם במודע ובין אם שלא במודע, נשים מהמעמד הבינוני הלבן שהניעו את התנועה פעלו מתוך אידיאולוגיה של ברירת מחדל של עליונות לבנה. זכויות הנשים (קרא: נשים לבנות) עמדו במרכז השיחה וכך נאמר לנו שאם רק נחכה לתורנו, נוכל להתייחס לנושא הגזענות מאוחר יותר. או לא בכלל.
מערכת היחסים בין נשים לבנות ושחורות היא ומסובכת מסיבות רבות כל כך. לאורך כל העבדות, נשים שחורות גידלו ילדים נשים לבנות. מאוחר יותר, במהלך ההפרדה, ניהול משקי הבית של נשים לבנות היה אחד המשרות הבודדות של נשים שחורות קיבלו. זה כלל ניקיון בתיהם ושוב - גידול ילדיהם.
זה גם היה מסובך בגלל המיניות של נשים שחורות. גברים לבנים, מאז ימי ההתיישבות והעבדות, עשו מינית והתעללו בנשים שחורות. במקום להעביר נשים לבנות לחמלה, הדבר עורר לא פעם תחושת שווא של תחרות ואפילו שנאה.
כיום, עשרות שנים מאוחר יותר, המציאות של נשים שחורות לא השתנתה הרבה.
קימברלי קרנשו, שטבעה וילגה את המונח "חיתוך". אמר כי, "כאשר אין שם לבעיה אינך יכול לראות בעיה, וכאשר אינך יכול לראות בעיה אתה די לא יכול לפתור אותה." ולמה שלפמיניזם שמבקש להעצים, לשחרר וללמוד נשים לא אכפת מהמאבקים הייחודיים נשים ונערות שחורות פָּנִים?
יכול להיות שזה בגלל שהנרטיב של נשים שחורות נמחק כל כך הרבה זמן? וזה, למרות שהטרמינולוגיה של הצטלבות שהיתה קיימת מאז סוף שנות ה -80, הפמיניזם עדיין רואה אישה לבנה כשהיא מדברת על הזכויות והחירויות שאפשר להשיג?
האנטי-גזענות חייבת להיות חלק מהפמיניזם המודרני
כמו באנטי -גזענות, גם הפמיניזם הפעיל והכולל לחלוטין חייב להתחיל עם עבודה פנימית להפוך לאנטי -גזענית. נשים לבנות חייבות להכיר בכך שבעוד שהן התמודדו עם דיכוי, אחיותיהן השחורות התמודדו עם מנה כפולה, ועד שכולנו חופשיים אף אחד מאיתנו אינו חופשי באמת.
אני מאמין שאם נוכל לשחרר נשים שחורות ולפרק לא רק פטריארכיה אלא עליונות לבנה, כולנו נהיה חופשיים. ולמרות שזה לא נושא המאמר הזה, אני אנסה לא להודות שזה כולל את קהילת הלהט"ב+.
תחינתי בפני אחיותיי הלבנות היא זו: התחילו להילחם למען נשים שחורות כפי שאתם נלחמים למען עצמכן. כפי שאמר ד"ר קינג, "אנו קשורים יחד בבגד הגורל היחיד, שנתפסו ברשת הדדית בלתי נמנעת. וכל מה שמשפיע על אחד משפיע ישירות על כולם בעקיפין. "
כמה דרכים שבהן תוכל להתחיל לעשות זאת כוללות:
האזנה ולמידה אודות המציאות לנשים שחורות באשר אתה גר.
למד אודות נשים שחורות (עד גיל 7 וגיל 93) שנהרגו על ידי המשטרה בארה"ב לאורך שנים.
למד אודות נערות שחורות חסרות בסטטיסטיקה על התעללות מינית בבריטניה.
תנו למציאות לזה נשים שחורות נוטות למות פי 5 במהלך ההריון, הם מעוכבים 7 פעמים יותר, ושיעור התמותה גבוה פי 4 מאשר עמיתיהם הלבנים מעבירים אותך לפעולה.
תמכו בארגונים ותנועות הפועלות במיוחד במרחב האינטר -סקרטיביות. מקום מצוין להתחיל בו הוא קמפיין #SayHerName הנאבקת להשיג צדק לנשים ובנות שחורות שנהרגו על ידי המשטרה.
לחתימה על העצומה לעצור את הרוצחים של ברונה טיילור, לכתוב לרשויות ולהמשיך להפיץ את המודעות לעניינה.
בקיצור, הפוך לבעל ברית פמיניסטי אנטי -גזעני.
אם נוכל לפרק את העליונות הלבנה, נוכל להתמודד עם הפטריארכיה. רק כאשר נתייחס לעליונות הלבנה כמקור לכל מערכות הדיכוי האחרות, באמת נתחיל לראות שינוי. רק אז נוכל למעשה לבנות מחדש את החברה שלנו באופן שבו מגדר, גזע וכל זה שאר הקטגוריות שבאמצעותן נשמרות מבני הכוח אינם יכולים עוד לקבוע את התוצאה של אנשים. חַיִים.
זה אולי יישמע אידיאליסטי ואני מודע לכך שאולי זה לא משהו שאזכה לראות בחיי. אבל זו לא סיבה מספיק טובה לא לנסות. אז, למען האחייניות השחורות היפות שלי, הבת השחורה שאני מקווה שיהיה לי יום אחד, והכל הנשים השחורות שסבלו מאכזריות משטרה, השפלה ומחיקה, אמשיך לדבר לְמַעלָה.
אני מקווה שתעמוד איתנו.
