"האם היית בוחר מישהו שאוהב אותך או מישהו שאתה אוהב?"
חבר שלי שאל אותי את השאלה הזאת כשעוד הייתי בתיכון. אני עדיין זוכר מה הייתה התשובה שלי. אמרתי לה שאני אבחר באחת שאני אוהב כי אני מתאהב לעתים רחוקות וכרומנטיקן חסר תקנה, אני אלחם על אהבה לא משנה מה זה ייקח. לאורך כל הדרך, חשבתי שלהילחם עבור מישהו שאני אוהב זה הדבר הכי אמיץ לעשות, לא משנה כמה דברים יכולים להיות כואבים. חשבתי שברגע שמצאתי אהבה, עלי לצלול ישר פנימה ולתת ללב שלי להוביל אותי.
עשור לאחר מכן, אני עדיין חושב על השאלה הזו. התאהבתי עד מעל הראש בבחור ונלחמתי בשבילו עד שהוא עזב אותי בשביל מישהו אחר. יש כל כך הרבה מחשבות שמתרוצצות לי בראש כמו "ככה מרגישה אהבה?" או "האם כולם ההקרבה והכאב באמת שווים את זה?" כל מערכת היחסים מרגישה כמו לדחוף סירה חוֹל. כרחתי אהבה ממישהו שלא אהב אותי. השקיתי מערכת יחסים מתה.
אני יודע שיש אנשים כמוני שאהבו ואיבדו. כולנו בחרנו באדם שמעולם לא אהב אותנו בחזרה ושילמנו על זה בגדול. כולנו הבנו שלפעמים הלקחים הטובים ביותר נלמדים דרך כאב. ולפעמים, לא משנה כמה אנחנו רוצים מישהו, אנחנו לא יכולים להכריח מישהו לאהוב אותנו או לבחור בנו. אהבה נכזבת היא הכאב הגרוע ביותר שכל אחד יכול להרגיש. זה מרגיש כמו לחכות לרכבת שלעולם לא תגיע. אנחנו מקווים שמתישהו הם יתעוררו ויבינו כמה הם אוהבים אותנו, אבל זה מעולם לא קרה.
האם הקדשנו מחשבה על אותם אנשים שאהבו אותנו אבל לקחנו כמובן מאליו? אותם אנשים שאכפת להם מאיתנו, קיבלו ואהבו את הפגמים שלנו? אולי הסיבה שבגללה נפגענו היא בגלל שאנחנו עושים את הבחירה הלא נכונה. אולי אנחנו צריכים לבחור מישהו שאוהב אותנו יותר ממה שאנחנו אוהבים אותו.
לקח לי הרבה מאמץ עד שהבנתי סוף סוף שהבחירה במישהו שאוהב אותי יותר כדאית והנה הסיבות שלי.
הוא יאהב את הכל בי - הוא יאהב את כל מה שאני שונא בעצמי כולל הפגמים הפיזיים שלי, חוסר הביטחון שלי, הפחדים שלי ושינויי מצב הרוח שלי. הוא יהיה מוכן ללמוד עליי הכל כמו איך אני עצובה, איך אני כועסת, מהן המחשבות שלי ועוד הרבה כדי שילמד לאהוב כל חלק בי. הוא יאהב אותי כשאני אפילו לא יכול לאהוב את עצמי וילמד אותי איך להיות עדין עם עצמי ולאמץ את הרגשות שלי.
הוא יאהב אותי ללא תנאי - הוא יאהב אותי במיטבי ואפילו בגרוע ביותר. הוא יאהב אותי כשהדברים יהיו נהדרים וכשהדברים יהיו קשים. הוא יטפל בי היטב ותמיד יחפש את טוב ליבי. הוא יהיה מוכן להתפשר ולהקריב קורבנות.
הוא יודע מה הערך שלי - הוא לעולם לא יעזוב אותי כי הוא צריך אותי. הוא לעולם לא ישים את עצמו במצב לאבד אותי. הוא יודע שלעולם לא יהיה מישהו כמוני. הוא לא יצטרך לאבד אותי כדי שהוא יראה את החשיבות שלי. הוא יגרום לי להרגיש שאני האישה הכי יפה בעולם.
לפני שאנחנו חושבים להתעלם מאותו אדם שהרעיף עלינו תשומת לב, התייחס אלינו יפה ואהב אותנו ללא תנאי, חשבו על אותו אדם ששיחק עם הלב שלנו ולקח אותנו כמובן מאליו. לכולנו מגיע יותר טוב מזה. מגיע לנו שיאהבו אותנו, יאהבו אותנו וידאגו לנו. אולי אנחנו לא נותנים מספיק סיכוי לאנשים שהכי זקוקים לו.
tt ב-30 במאי 2019:
אני מסכים איתך - אבל זה לוקח חיים שלמים ללמוד את הלקח הזה.
אנו בני אדם נוטים לקחת דברים כמובן מאליו - אנחנו גם רוצים דברים שאנחנו לא יכולים להשיג או שקשה להשיג -
שמעתי פעם שיר..."ילדים רעים מביאים לך גן עדן- בנים טובים הולכים לגן עדן" אנחנו אוהבים ילד שמתייחס אלינו כמו שטויות - או בנים שלא מעריכים אותנו או מאתגרים אותנו - או בנים שלא אוהבים אותנו כמו שאנחנו אוהבים אוֹתָם. בעוד שבנים טובים אחרים אוהבים אותנו ואנחנו לוקחים כמובן מאליו.
בשורה התחתונה - לכו אחרי חוכמתכם, ראשכם - אל תלכו בעקבות הלב שלכם -
עם זאת, כאב הוא חלק מהמשחק - חלק מהלמידה לאהוב ולסבול את הכאב -
אני בר מזל מספיק להישאר עם זה שאוהב אותי שאני יודע שהוא נאמן ונאמן לחלוטין - זה שאני אוהב - הוא לא יכול תבטיח לי ש - למרות שהוא אמר שהוא אוהב אותי - ובכן, לאהבה שלו יש מחיר - וזה לא ערובה וגורם ליותר מדי כְּאֵב. ככל שאתה אוהב מישהו יותר אתה חווה יותר כאב.
אז אל תאהב מישהו יותר מדי כי הכאב הולך יותר מדי.
פימלה ב-05 באוגוסט 2018:
תודה. הייתי במלחמה עם עצמי כל כך הרבה זמן.. הייתי צריך את זה.. אני מרגיש כל כך הקלה ונינוח עם ההחלטה שלי עכשיו אחרי שקראתי את המאמר שלך. אני באמת מקווה שאעשה את הבחירה הנכונה בבחירת מישהו שאוהב אותי יותר.
מריה אקסקלה מגרמניה ב-27 באוגוסט 2017:
אני מסכים :) אבל אני רוצה לעבוד גם בשביל מישהו מיוחד! אשמח לקבל כל כך חשיבות מבן אדם אחר, ואני אתן את כל כולי אם הוא ייתן לי את כל כולו.
רכזת נהדרת!
אמיליה אנדרוז מבריטניה ב-24 באוגוסט 2017:
רוב הבנים שיצאתי איתם הפכו לחורים אחרי כמה זמן, כמה בחורים היו נחמדים אבל לא ממש לחצנו, עד שחברה שלי התוודתה בפניי וידעתי שמצאתי מישהו שיתייחס אליי טוב כמו שאני מתייחס אוֹתָם
רכזת נהדרת!
יוני ליאנדרה ממדינת וויומינג ב-23 באוגוסט 2017:
היזהר במה שאתה מייחל, כי אתה עלול לקבל את זה! אנשים אוהבים לרדוף אחרי מה שהם אוהבים, ולעולם לא בדרך כלל לא יודעים שמישהו רודף אחריהם גם, זה רק עניין של זמן עד שאנשים ירדפו אחרי האנשים שרודפים אחריהם והאהבה תפרח יפה, מעולה רכזת!
פז אנדרדה מספרד ב-23 באוגוסט 2017:
אני בהחלט מסכים, יש אנשים שלא יודעים איזה מזל יש להם כשיש להם מישהו שאכפת לו מהם מאוד, לפעמים הלוואי שלא היה אכפת לי כל כך מהבחור שהייתי איתו,
ואני יכול למצוא מישהו שיאהב אותי ככה, אני עדיין אשמור על ההעדפות שלי, אבל אני אוודא שהוא יקבל את כל אהבתי
dashingscorpio משיקגו ב-23 באוגוסט 2017:
"האם היית בוחר מישהו שאוהב אותך או מישהו שאתה אוהב?" - שניהם!
אחד בלי השני בדרך כלל מאיית אומללות בנקודת זמן כלשהי. אם אתה לא "מאוהב" במישהו, סביר להניח שלעולם לא תיתן לו את הכל או אפילו תרגיש מאושר.
יש אנשים שבסופו של דבר בוגדים באלה שהם לא מאוהבים בהם.
מצד שני, אם אתה זה שמאוהב בטירוף אבל בן הזוג שלך לא מרגיש אותו דבר לגביך זה פשוט אומר שאתה לא מספיק (אוהב את עצמך) כדי למצוא מישהו שאכן אוהב אותך כמו שאתה אוהב אוֹתָם.
להיות באמת "מאוהב" זה להיות במקום (פגיע).
אחת הסיבות לכך שאנשים "מסתפקים" היא פשוט כי נמאס להם להיפגע ולהתאכזב.
לפני כמה שנים כתבה לורי גוטליב ספר שכותרתו:
"תנשאי לו: המקרה להסתפק במר טוב מספיק" בעיקרו של דבר הספר דוגל שנשים מוותרות על החלום שלהן להינשא ל"נסיך מקסים" או "אביר בשריון נוצץ" וחשבו על "ג'ו ממוצע" עם לב טוב שהוא אמין, אחראי, אוהב, מעריץ אותם.
סביר להניח שאלו בחורים שנשים רבות מחשיבות כ"נחמדים מדי" או שהם בדרך כלל היו מכניסים ל"אזור החברים" שלהם.
אחת הבעיות שיש לנשים היא לשים יותר מדי דגש על היסטוריית היחסים שלהן עוד מגיל ההתבגרות ותחילת שנות ה-20 שלהן. האמת היא שרוב הבחורים האלה לעולם לא היו רוצים להתיישב ולהתחתן!
במהלך שנות ה-20 לחייהם רוב החבר'ה רוצים לבסס קריירה, לחגוג עם חברים, לצפות בספורט, לשחק במשחקי וידאו ולהשתחרר.
לא פעם כל אישה צעירה בשנות העשרה וה-20 לחייה שמשקיעה רגשית בבחורים בגילה צפויה לחוות כאב לב. רוב הבחורים לא מתחילים לחשוב על נישואים ומערכות יחסים רציניות עד בתחילת שנות ה-30 לחייהם.
עדיף היה לנשים האלה לצאת בשביל FUN או לצאת עם בחורים מבוגרים שהיו מוכנים להתיישב.
בעיה נוספת שיש לנשים רבות היא שהן נמשכות ליהירות, זכרי אלפא ונרקיסיסטים שיש להם אנשים שסוגדים/מעריצים אותם. הנשים האלה מאמינות שאם הן הגברת שלו, זה בטח אומר שגם הן "מיוחדות".
למיליונרים חזקים, ספורטאים ובדרנים בשיאם, נשים יזרקו את עצמן על בחורים כאלה. זה נכון אפילו עוד בתיכון בכל פעם שמישהו נמצא באור הזרקורים. לנשים שמצליחות בזכות עצמן יש יותר אפשרויות לצאת עם בחורים מבלי להרגיש צורך להיסחף מהרגליים או להתחמם בהצלחתו כדי להרגיש שווה.
כל אחד מאיתנו (בוחר) את החברים, המאהבים ובן הזוג שלו.
לכל אחד מאיתנו יש תהליך בחירת בן זוג משלנו ורשימת חובות.
לכל אחד מאיתנו יש גבולות משלו ו"פורצי עסקאות".
אם למישהו יש חווית היכרויות גרועה אחת אחרי השנייה, כנראה שהוא צריך לבחון מחדש את תהליך בחירת בן הזוג שלו.
יש רק שתי דרכים לחוות שמחה ושקט נפשי במערכות יחסים: או שאנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים או שאנחנו לומדים להיות מרוצים ממה שיש לנו. קבלו אותם (כמו שהם) או המשיכו הלאה.
לעתים רחוקות הרבה בחיים מסתכם בתרחיש של "או או".
רוב האנשים יעדיפו להיות מר/גב. צודק ממר/גב'. מספיק טוב. איך היית מרגיש אם תלמד שבן הזוג שלך מתחתן איתך רק בגלל שאתה אוהב אותו יותר ממה שהוא אוהב אותך?
