בזמן שהאזנתי לשירי אהבה ישנים ביוטיוב, נתקלתי בשיר "Sometimes love just ain't enough" של פטי סמית'. כשהייתי נער שנאתי את השיר הזה. עבורי, אהבה הייתה די והותר כדי לגרום לקשר לעבוד וכל מערכת יחסים יכלה לעמוד בכל אתגרים כל עוד הייתה אהבה. מאז, אהבתי מישהו בכל פיסת נשמתי, בכל פעימת ליבי ויותר ממה שאי פעם אהבתי מישהו בחיי. ניסיתי להחזיק מעמד ולהילחם על מערכת היחסים שלנו אבל למרות כל מה שעשיתי, זה לעולם לא יספיק.
צפיתי בסרטים רומנטיים שונים כמו "המחברת" וקיוויתי לסוף הטוב כמו מה שהיה לאלי ונואה. היה לי הבהוב של תקווה שאולי מתישהו, העיתוי הנכון שלנו יבוא ונחזור להיות ביחד שוב. אבל עכשיו אני מבין שהחיים הם לא כמו בסרטים.
למערכות יחסים לא תמיד יש עושר לנצח כמו האגדות. ולפעמים, שני אנשים נועדו להתאהב אבל אף פעם לא נועדו להיות ביחד. והמציאות הקשה היא שלפעמים אהבה זה לא מספיק.
אהבה צריכה אמון. אהבה לא צריכה להיות הבסיס היחיד למערכות יחסים כלשהן. זה צריך להיות משולב עם אמון וסבלנות. לכולנו יש את החיים שלנו מחוץ למערכת היחסים. אנחנו חיות חברתיות ואנחנו צריכים להתחבר לאחרים. מה שאנחנו צריכים זה לתת לאחרים המשמעותיים שלנו את המרחב הנכון לעשות את מה שהם אוהבים לעשות, לתת להם לגדול בנפרד ולהאמין שהם לא ישברו את האמון שלנו. אנחנו צריכים לעבוד על הפחדים וחוסר הביטחון שלנו מכיוון שהם שורשי הקנאה והלחץ.
אהבה צריכה לשפר אותנו. אנחנו נכנסים לזוגיות לא כי אנחנו רוצים שמישהו ישלים אותנו אלא כי אנחנו כבר מרוצים ומאושרים מעצמנו ושמישהו יכול להשלים את חיינו. אנחנו רוצים לשפר את עצמנו כי אנחנו אוהבים את האחרים המשמעותיים שלנו. אנחנו רוצים להגיע לשאיפות האישיות שלנו, יעדי הקריירה וכו', והם תומכים בנו להגיע לחלומות האלה. אנחנו לא מפחדים להיות עצמנו סביבם כי אנחנו יודעים שהם מקבלים אותנו והם רוצים את הטוב ביותר עבורנו. אנחנו לא מאבדים את עצמנו לאנשים שאנחנו אוהבים ואנחנו לא מאבדים את האהבה שלנו לעצמנו.
אהבה לא שווה להקריב את עצמנו. זה בסדר להקריב קורבנות קטנים כמו לחכות שהוא/ה יחזור הביתה בשלום, אבל מה שאני מתכוון בהקרבה כאן הוא פגיעה במוסר או בערכים שלנו כדי שלא נאבד את אהבת חיינו. כדי להיות מסוגלים לזכות בכבוד מאחרים, עלינו לכבד את עצמנו. עלינו להיות בעלי גבולות אישיים ולא לתת לאף אחד להתייחס אלינו בצורה גרועה. יש דברים שאנחנו יכולים להקריב אבל לא את השאיפות, הכבוד והכבוד העצמי שלנו.
אהבה לא משתווה להתאמה. זו הגלולה שהכי קשה לבלוע. אנחנו יכולים לאהוב מישהו כל כך והוא גם יאהב אותנו בתמורה, אבל לפעמים לכולנו יש רצונות וצרכים שונים בחיים. לפעמים כשאנחנו אוהבים מישהו, זה לא אומר שהם השותפים הטובים שלנו לטווח ארוך. יכולים להיות לנו גם מטרות וערכים שונים מהם. כמו מה שנאמר בדרך כלל, עלינו להשתמש לא רק בליבנו אלא גם במוחנו.
יכולנו להתאהב כל כך הרבה פעמים במהלך חיינו. אנחנו יכולים להתאהב באדם טוב או רע. אנחנו יכולים להתאהב כשאנחנו צעירים או כשאנחנו זקנים. אהבה אינה ייחודית. גם זה לא דל. אהבה היא רק חלק קטן מהפאזל, אבל כבוד עצמי, אמון וכבוד הם החלקים הגדולים יותר. אנחנו יכולים לאבד אהבה ולמצוא אותה במקום אחר אבל לעולם לא נמצא את עצמנו. החיים אינם משתווים לאהבה. אהבה היא נפלאה. אהבה היא תחושה יפה. אבל אהבה לבדה אף פעם לא מספיקה.
יוסף ב-18 בינואר 2018:
וואו כל כך נכון וכל כך חשוב עבורי עכשיו.
אמיליה אנדרוז מבריטניה ב-30 באוגוסט 2017:
אני מעריץ של סרטים רומנטיים, ותקוע עם הרעיון שאהבה יכולה להספיק, אבל כמו שציינת, זה לא יכול להספיק כשאתה רוצה לעבור את החיים עם מישהו מיוחד
מר מניפסטו מדרום קרולינה ב-29 באוגוסט 2017:
אהבה אף פעם לא יכולה להספיק! כל אחד יכול לבלות איתך כל כך הרבה זמן, לצחוק, לבכות וכל הרגשות האחרים האלה, אבל לחיות עם מישהו זה היבט אחר לגמרי של החיים! מה שהם יעשו לא יהיה זהה למה שאתה עושה, מה שהם רוצים אולי לא מה שאתה רוצה, יהיו פשרות וריבים אבל זה יהיה מבחן ה'אהבה' בין שני אלה
יוני ליאנדרה ממדינת וויומינג ב-27 באוגוסט 2017:
רכזת נהדרת! אני אוהב לחשוב שרוב הסרטים או מדיום אחר נוטים להתמקד באהבה בלבד, אבל אחרי כל האהבה, (כי אנחנו צריכים קצת מנוחה מהענקת אהבה), אנשים חוזרים אחורה לחייהם ולבעיות שעדיין יש להם כמו המשכנתא, חיי החברה, שירותי בריאות, אוכל, כסף וכו', ואם מישהו יעבור את כל זה יהיה כך גדול
dashingscorpio משיקגו ב-27 באוגוסט 2017:
"כשהייתי נער ..."
כשאנחנו צעירים אנחנו חושבים שהבנו הכל והמבוגרים סביבנו, במיוחד ההורים שלנו, טועים על כך שהם צוחקים מהרעיונות שלנו לגבי להיות "מאוהבים" ולמצוא את "חבר הנפש" שלנו בגיל 16/17.
האמת היא שאפילו לא הבנו מי (אנחנו) שלא לדבר על מה אנחנו רוצים וצריכים בבן זוג לכל החיים!
היו לנו ציפיות לא מציאותיות לגבי החיים ואנשים יחד עם חוסר הבשלות של אי ידיעת האמונות והחשיבה הנוכחית שלנו (יתפתחו) עם הגיל וניסיון החיים.
כל התכונות שאנו רואים שהופכות מישהו לבן זוג אידיאלי בגיל 16, ככל הנראה לא תהיה מה שאנחנו רוצים בגיל 26 ומעלה.
"לא כדאי לאהבה להקריב את עצמנו -... מה שאני מתכוון בהקרבה כאן הוא פגיעה במוסר שלנו." נכון מאוד!
המטרה היא למצוא מישהו שחולק את אותם הערכים שלך, רוצה את אותם דברים עבור מערכת היחסים שאתה עושה, באופן טבעי מסכים איתך איך להשיג את הדברים האלה, ואחרון חביב יש עומק הדדי של אהבה ורצון לאחד אַחֵר. תאימות גובר על פשרה.
אין כמות של "עבודה" או "תקשורת" שיכולה להתגבר על להיות עם מישהו שפשוט לא רוצה את מה שאתה רוצה.
האנשים האלה שמאמינים שהם "אוהבים יותר מדי" למעשה אומרים שהם לא "אוהבים את עצמם מספיק".
אם אתה צריך לשנות את אמונות/ערכי הליבה שלך כדי לגרום למערכת יחסים "לעבוד" זה אומר שאתה עם האדם הלא נכון.
מריה אקסקלה מגרמניה ב-27 באוגוסט 2017:
בהחלט מסכים! אני שומע כמה שירים שאומרים 'אהבה זה כל מה שחשוב' או 'אהבה זה כל מה שאנחנו צריכים', אולי בשביל להתחיל מערכת יחסים, אנשים צריכים הרבה אהבה אבל לשמור על זה צריך יותר מסתם אהבה
רכזת מדהימה!
