הנוסחה החשבונאית מסגרת את נכסי החברה במונחים של התחייבויות והון עצמי. נוסחה פשוטה זו משמשת כבסיס להנהלת חשבונות כפולה, שיטת הנהלת חשבונות שתמיד מתבצעות שתי רישומי חשבון לעסקה - חיוב לחשבון אחד וזיכוי אליו אַחֵר.
המשך לקרוא כדי להבין את יסודות הנוסחה החשבונאית וכיצד היא יכולה לעזור לך להבין טוב יותר את תוכן המאזן.
מהי נוסחת החשבונאות?
נוסחה זו מייצגת את הקשר בין הנכסים, ההתחייבויות וההון העצמי של עסק. ערך נכסי החברה צריך להיות שווה לסכום ההתחייבויות וההון העצמי שלה. התפיסה שנוסחה זו מחזקת היא שכל נכס שנרכש על ידי חברה מומן או באמצעות חוב (התחייבות) או באמצעות השקעה מהבעלים (הון עצמי).
מאזן מייצג צורה מפורטת של המשוואה החשבונאית עם פירוט ברמת החשבון.
איך מחשבים את נוסחת החשבונאות?
חישוב הנוסחה החשבונאית הוא די פשוט וישיר. פשוט חבר את ההתחייבויות ואת ההון העצמי. זה נותן לך את סך הנכסים שלך.
כיצד פועלת נוסחת החשבונאות
הנוסחה החשבונאית מראה בעצם מה בבעלות החברה, או את סך הנכסים שלה. את הנכסים האלה צריך לרכוש איכשהו, והנוסחה החשבונאית מתמצתת את מקורות המימון לשתי קטגוריות עיקריות: התחייבויות והון עצמי.
המשוואה הזו חייבת לאזן כי כל מה שבבעלות החברה צריך להגיע מאחד משני המקורות הללו.
נכסים מתייחסים לפריטים כמו מזומן, מלאי, חשבונות חייבים, מבנים, קרקעות או ציוד. קנייה של משהו במזומן שיש לחברה ביד לא משפיעה על הנוסחה החשבונאית, כי זה פשוט המרת סוג אחד של נכס (מזומן) לסוג אחר של נכס (מלאי, ציוד או כל דבר אחר נרכש). הנוסחה החשבונאית אינה מבדילה בין סוגי נכסים.
ההתחייבויות יכולות לכלול הלוואות בנקאיות, חשבונות כרטיסי אשראי או חשבונות לתשלום (כגון כאשר ספק מציע להעניק אשראי לעסק). ההון העצמי הוא סך ההון שהבעלים השקיעו בחברה. הון זה כולל כל מניות שהונפקו על ידי חברה ציבורית, אך הוא כולל גם כל תרומה מהבעלים שהחלו את העסק או משקיעים מוקדמים אחרים.
הנוסחה החשבונאית אינה מבדילה בין סוגי ההתחייבויות או ההון העצמי, אך מאזן החברה יפרט את ההבדלים הללו. המאזן צריך לפרט את כל החשבונות השונים וסוגי ההתחייבויות או ההון העצמי, והוא יכמת כל אחת מהקטגוריות הללו.
דוגמא
תאר לעצמך שיצרת חברה חדשה לגמרי. ביום הראשון, מכיוון שהעסק אינו יותר מרעיון, הנוסחה החשבונאית שלך תיראה כך:
- נכסים = התחייבויות + הון עצמי
- $0 = $0 + $0
זהו עסק קטן מאוד, ואתה - המייסד והבעלים - מתחילים אותו עם הפקדה של 1,000 דולר לחשבון עו"ש עסקי. המשוואה החשבונאית תיראה כעת כך:
- נכסים = התחייבויות + הון עצמי
- $1,000 = $0 + $1,000
כעת, תאר לעצמך שניצלת את 1,000 הדולרים שלך, אבל אתה עדיין צריך לקנות מכונת צילום של 500 דולר למשרד הביתי שלך. אתה משתמש בכרטיס אשראי עסקי כדי לקנות את מכונת הצילום, והמשוואה החשבונאית משקפת את הפעילות הזו:
- נכסים = התחייבויות + הון עצמי
- $1,500 = $500 + $1,000
כפי שאתה יכול לראות, הנוסחה החשבונאית היא כולה על איזון. כל פעילות בצד ימין משתקפת בצד שמאל.
מגבלות הנוסחה החשבונאית
בעוד שהנוסחה החשבונאית היא מרכיב קריטי בהבנת הנהלת חשבונות כפולה, היא אינה כלי ניתוח נהדר בפני עצמו. נוסחה זו אינה אומרת לך דבר על אופי ההתחייבויות או ההון העצמי.
חוב, למשל, יכול להיות מכשיר שימושי להמרצת צמיחה עסקית, אבל הוא גם יכול להיות מדרון חלקלק לפשיטת רגל. הנוסחה החשבונאית לבדה לא תגיד לך אם חברה משתמשת ביעילות בחובות או שורפת מזומנים שואלים באופן בוטה.
באופן דומה, הנוסחה לא אומרת לך שום דבר על האופן שבו החברה הקצתה משאבים. חברה עם נכסים של מיליון דולר הייתה יכולה לפוצץ את הנכסים האלה על הוצאות קלות דעת, או שהיא יכולה הייתה להוציא בחוכמה על דברים שיעזרו לעסק לצמוח ולהצליח. הבחנה בין תרחישים אלו תחייב מבט מקרוב על המאזן.
טייק אווי מפתח
- הנוסחה החשבונאית היא משוואה פשוטה המציבה את נכסי החברה מבחינת התחייבויותיה והון העצמי שלה.
- הבסיס למשוואה הוא התפיסה שכל נכס שהחברה רוכשת מומן באמצעות אחריות (כגון חוב בכרטיס אשראי) או הון עצמי (כגון הנפקת מניות ציבוריות).
- הנוסחה החשבונאית מהווה בסיס לחשבונאות כפולה, המכירה בכך שכל עסקה מייצגת חיוב לחשבון אחד וזיכוי לאחר.