פרזנה ואמה שומעות שתיהן צליל מפחיד של רוח רפאים בוכה
אני ילדה בת 22 עכשיו והמקרה הבא קרה כשהייתי בת 17. אני גר בקרלה, הודו עם משפחתי המורכבת מאבי, אמא ואחי הצעיר. עברנו לבית הזה לפני שנתיים והכל היה רגיל.
אני בדרך כלל הולך לישון מאוחר מאוד בלילה, מבלה בקריאת ספרים או בהאזנה למוזיקה. לילה אחד לאחר שהאזנתי למוזיקה במשך זמן רב נהייתי מנומנמת והסרתי את האוזניות. אני זוכר בבירור שבדקתי את השעה וזה היה בסביבות 3 לפנות בוקר. פשוט שכבתי וניסיתי לישון ואז שמעתי צליל. כשהתרכזתי יותר, הצלחתי להבין שזה היה קול בכי וכנראה של ילד קטן... וזה בא מהחדר הסמוך.
מיד בדקתי את שני החדרים האחרים עבור הורי ואחי, וכולם ישנו עמוק (כולנו שומרים על דלתותינו פתוחות בלילה). בדקתי גם בשכונה אם יש אורות ולא מצאתי. ממש התבלבלתי והלכתי לחדר האוכל שממנו נשמע הקול חזק יותר. שאלתי מי זה ופתאום הבכי נשמע מהסלון. הלכתי אחרי הצליל לתוך הסלון וחזרתי על אותה שאלה... ועכשיו הצליל התחיל להגיע מהחדר שלי!
הפעם ממש התבלבלתי והלכתי לחדר שלי. ברגע שנכנסתי לחדרי, קול הבכי נפסק בפתאומיות. לפני זה, מעולם לא חוויתי פעילות על טבעיתלמרות שהאמנתי בזה מאוד. (סבתא שלי סיפרה לי הרבה מהחוויות העל-נורמליות שלה.)
החלטתי לשחרר את זה ולישון קצת. סגרתי את הדלת שלי וטיפסתי למיטה שלי כששמעתי דפיקה חזקה בדלת שלי. באותו זמן נשמעה חבטה על החלון שלי. בשלב הזה קצת נבהלתי והסתגרתי וסוף סוף הצלחתי לישון.
כשהתעוררתי בבוקר, הרגשתי ממש טיפש וניסיתי לפסול את החוויות כידמיוני. כשסיפרתי לאמא שלי על זה, היא ביקשה ממני לנעול את הדלת שלי בלילה ולהירדם מוקדם. חשבתי שהכל נגמר, אבל מאותו יום אני מרגישה נוכחות איתי בחדר שלי בכל ערב. זה אף פעם לא ניסה לתקשר איתי או להפחיד אותי, אבל תמיד יכולתי להרגיש את זה איתי בלילה כשאני לבד בחדר שלי.
זה המשיך לשנה שלאחר מכן כשנכנסתי לקולג' ועברתי לאכסניה. כבר לא הרגשתי את הנוכחות סביבי, גם לא כשחזרתי לבית לבלות חופשות.
אבל אחרי שנה או שנתיים קיבלתי שיחת טלפון מטורפת מאמי על החוויה שלה בלילה הקודם. באותו לילה היא שכבה על המיטה ולא הצליחה לישון כששמעה בכי של ילד קטן. היא ממש פחדה כי ידעה שאף אחד בבית לא היה ער באותה שעה, והיא הקשיבה היטב בלי להרעיש או לקום מהמיטה.
כשהקשיבה, הבכי התגבר והיא הבינה שמה שזה לא יהיה, זה מתקרב אליה. היא הייתה מבועתת וחיפשה את מתג האור. הצליל התקרב וברגע האחרון היא הצליחה להדליק את האור... והקול נפסק בפתאומיות. היא מיד יצאה מהמיטה ונעלה את הדלת. היא ישנה עם אורות דולקים באותו לילה. כשהיא התעוררה בבוקר, היא נזכרה בחוויה שלי והתקשרה אליי. היא התחילה לנעול את דלתה בלילה, ואף אחד מאיתנו לא שמע את הצליל הזה שוב.
