שנות ה-90 היו תקופה תוססת ורב-תכליתית במוזיקת הפולק האמריקאית, כאשר האלט-קאנטרי ותחום הפולק-פאנק תפסו קיטור ושינו את פני מוזיקת הפולק העכשווית. בינתיים, גם אמנים שקיימים עשרות שנים המשיכו להוציא תקליטים מצוינים ולשמור את הכובעים בזירה. למד עוד על מוזיקת פולק עכשווית עם מבט זה על 15 אלבומי הפולק, הבלוגראס והאלט-קאנטרי הטובים ביותר של שנות ה-90.
Uncle Tupelo - 'No Depression' (1990)
הופעת הבכורה של דוד טופלו ב-1990, אין דיכאון, לא רק הציג לעולם להקה חדשה מהמערב התיכון, היא גם הייתה אחת מההוצאות הגדולות הראשונות שיכולות להיחשב כמדינה אלטרנטיבית. זה שימש השראה למגזין באותו שם שבא לעזור להגדיר את קהילת השורשים והיה, באופן כללי, פשוט שיא נהדר באמת.
אליסון קראוס - 'I've Got That Old Feeling' (1991)
יש לי את ההרגשה הישנה הזאת, אלבומה השלישי של אליסון קראוס, ראה אותה מתקדמת ומביאה קומץ שירים שחיזקו את מקומה בלבם של חובבי בלוגראס, פולק, קאנטרי ומיינסטרים עכשוויים. האלבום הזה היווה אינדיקציה מוקדמת למוזיקה הנהדרת שהייתה אמורה להגיע מאמן שהפך מאז לאחד התורמים הגדולים של המוזיקה המודרנית.
ג'ון גורקה - 'העורבים של ג'ק' (1991)
נבחר לזוכה הפולק החדש של פסטיבל קרוויל ב-1984, ג'ון גורקה בעקבותיו לסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 עם מספר מהדורות מצוינות. עַל העורבים של ג'ק, גורקה כלל כמה מנגינות נצחיות שהוכיחו את עצמן כחלק מהעבודות הטובות ביותר שלו ("בתים בשדות", "רחמי הגלגלים", "אני מניו ג'רזי").
סוזן וגה - '99.9 F' (1992)
של סוזן וגה 99.9F האלבום בחן את הגבולות של מוזיקת פולק עכשווית, התנסה באמנות של מוזיקה אלקטרונית ומיזוג אותה עם שירי העם העכשוויים הפרובוקטיביים בעליל של וגה. זה היה אלבום פורץ דרך במובנים רבים, ועבר לעורר את העניין של מעריצי מוזיקת מיינסטרים רבים שאולי לא היו פתוחים כל כך להרים תקליט של זמר פולק לפני כן.
שון קולווין - 'עיר שמנה' (1992)
שון קולוויןשל כמה תיקונים קטנים אולי הכיל את הסינגל ("סוני הגיע הביתה") שעזר להפוך אותה למפורסמת, אבל עיר שמנה היה אחד המאמצים הטובים ביותר בקריירה שלה. מכיל מנגינות אינטרוספקטיביות מדהימות כמו "פולארויד" ו"להרוג את השליח". בעוד ללא ספק פחות מסחרי מאשר תיקונים, זה היה היכרות מצוינת לעבודתה.
מישל בהלם - 'נוסע לארקנסו' (1994)
מישל Shocked הייתה אחת מזמרות הפולק החדשות הטובות ביותר בשנות ה-90, שילבה יחדיו סגנונות של שורשים ואמריקנה שכללו מוזיקת פולק ישנה ובלוז עם אחרים יותר מיינסטרים סגנונות. נוסע ארקנסו כללו מנגינות קלאסיות כמו שיר הכותרת ו-"Odigal Daughter (Cotton Eyed Joe)".
אמילו האריס - 'כדור הרס' (1995)
אמילו האריס הייתה בסצנת המוזיקה כמעט שני עשורים עד ששנות ה-90 נכנסו לסווינג, אבל כדור הריסה היה אחד הדיסקים הבולטים שלה עד לאותה נקודה. זו הייתה סטייה ניכרת מהטיית הקאנטרי המובהקת של השיאים הקודמים שלה. ורצועת הכותרת - פרי עטה של לוסינדה וויליאמס - עדיין עומדת כאחת המנגינות הטובות ביותר שלה.
דאר וויליאמס - 'עיר התמותה' (1996)
של דאר וויליאמס עיר תמותה דיסק היה, במובנים רבים, מאמץ הפריצה שלה, והוא מכיל רבים מהשירים שעדיין נחשב על ידי מעריצים רבים כלהיט הגדולים ביותר שלה: "A Cool As I Am", "Iowa", "The Christians and the עובדי אלילים."
ג'יליאן וולש - 'תחייה' (1996)
ב-1996, לא הייתה דרך לחזות כמה השפעה ג'יליאן וולץ' יגיע לעולמות הפולק והבלוגראס -הו אח, איפה אתה? הייתה עדיין כמה שנים חופש - אבל הופעת הבכורה שלה הִתחַדְשׁוּת היה היכרות מצוינת לעבודתה היפה. זה גם זיכה אותה במועמדות לגראמי לאלבום הפולק העכשווי הטוב ביותר.
גרג בראון - 'Further In' (1996)
גרג בראון, עד 1996, העביר יותר מתריסר אלבומים מלאים ביצירה מעולה, אבל עוד פנימה היה אחד הדיסקים המשובחים והמהורהרים שלו עד כה. כל שיר בודד בוצע בצורה מצוינת, והפגיש את ההשפעה העבה של בראון על גוספל, בלוז ומוזיקת פולק.
בוב דילן - 'Time Out of Mind' (1997)
בוב דילן הוציא ערימה גדולה של אלבומים במהלך השנים והתעסק כמעט בכל סגנון של מוזיקה מודרנית מלבד אולי היפ הופ. Time Out of Mind היה מאמץ האולפן ה-30 של דילן, שהופק על ידי דניאל לנואה, ובהשפעת בלוז כבדה. זה היה מאמץ אדיר שללא ספק עומד כאחד מהם האלבומים הטובים ביותר של דילן.
אני דיפרנקו - 'חי בקליפ' (1997)
הקריירה של אני דיפרנקו התעוררה בשנות ה-90 כאשר ההופעות שלה צמחו מבתי קפה, ברים ופסטיבלים לתיאטראות סולד-אאוט ואולמות גדולים יותר. ההופעות החיות שלה היו משולות להחייאת אוהלים, והקהל שלה היה (ועדיין) נלהב להפליא. זה שלקח לה שבע שנים לעשות תקליט חי היה מפתיע, אבל גר בקליפ היה שווה את ההמתנה.
דן ברן (בכותרת עצמית, 1997)
דן ברןהופעת הבכורה של הכותרת העצמית הכתה גלים בסצנת הפולק, גם אם רוב השירים היו באותו מפתח. מילות השיר חסרות הפחד, הכנות והאישיות שלו זיכו אותו בסיווג "הבא בוב דילן". בעוד הדיסק השני שלו, של 1998 חמישים ביצים היה אולי יותר נבון מבחינה אמנותית, דן ברן היה פשוט מלא בשירים נהדרים.
Billy Bragg & Wilco - 'שדרת בת הים' (1998)
שיתוף הפעולה של בילי בראג עם וילקו הוא אחד מתקליטי הפולק העכשוויים הטובים ביותר, ללא ספק. זה הפגיש את זה של בראג אנטי עממי סטיילינגים עם אלמנטי האלט-קאנטרי/פולק-רוק של Wilco והמוזיקה הנצחית של וודי גאת'רי. זה פשוט לא נהיה הרבה יותר טוב מזה. זה גם הציג למעריצי גאתרי הקשים כמה מהעבודות הטובות ביותר שלו שלא פורסמו.
J.D. Crowe & the New South - 'Come On Down to My World' (1999)
השפעתו של J.D. Crowe על מוזיקת בלוגראס הייתה מוחשית ומתמשכת, והמהדורה הזו הייתה אחת הטובות בז'אנר בשנות ה-90. מעבודת הבנג'ו המעולה של קרואו ועד המאמצים של המנדולינה והשירה של פיל לידבטר ודווייט מקול, קדימה למטה לעולם שלי היה פשוט שיא נהדר.
