בכל פעם שאנו אומרים "כן" כשאנחנו לא רוצים, אנחנו אומרים לעצמנו "לא".
המילה "לא" נראית לי מוזרה בפה כשאני מתרגלת במראה, ה"או "הקשה לא מוכר ומאולץ. במקום זאת, שפתי מתכווצות באופן אינסטינקטיבי לחיוך שיני, קולי עולה כמה אוקטבות. לפני שאני יכול לעצור ולהרהר על מה שאני בעצם רוצה להגיד - מה שאני צריך להגיד - אני שר עוד "כן", ומחזיק את הפתק עם מיליון סימני קריאה.
גם כשאני לא אומר "כן" עם הקול שלי, אני אומר את זה עם הגוף שלי. אני מופיע לאחרים ועונה באופן אינסטינקטיבי לכל טקסט, מייל ושיחות. אני זמין, מוכן לתמיד לקחת על עצמי משימה נוספת.
מילים מחזיקות ערך, ו"כן "הוא מטבע. זה נכון במיוחד בתרבויות המערביות. אנו מוערכים על עבודתנו ויעילותנו, על כמה אנחנו יכולים לבצע ביום. אין להתפלא אם כן שתשובת ברירת המחדל שלנו לכל שאלה והזמנה היא "כן" מהדהד.
אני מכיר בכך שחלק מהאופי המתאים לי הוא הסירוב שלי לראות את המגבלות שלי. אולי בניסיון להרשים את העולם, אני גם מנסה להוכיח לעצמי משהו. האם אני מרגיש יותר אחראי או נאמן כשאני אומר "כן"? אם אחרים סומכים עליך תוכל לפעמים להציע תחושת מטרה כאשר לכאורה אין. ובמגיפה, מה טוב יותר מאשר להרגיש שאתה נחוץ?
אבל אישיות נעימה חורגת ממחשבות אינטימיות יותר. זה גם התניה. "בתרבות שלנו, בנות מתוגמלות (עדיין) בדרך כלל על כך שהם מתרגלים נימוסים טובים ודואגים לאחרים, בעוד שבנים מקבלים חמישים גבוהים על היותם אמיצים או לוקחים סיכון". מסביר סימון מריאן, מייסדת ומנהלת בכירה בחברת מנהיגות בנות. לנשים, יש משיכה לרצות ולהיות מנומסת, למתוח את עצמנו לעוד פרויקט או אדם אחד.
עם זאת, בכל פעם שאנו אומרים "כן" כשאנחנו לא רוצים, אנחנו אומרים לעצמנו "לא". אנו משתיקים את קולנו, מסרבים להקשיב לרצונות או לצרכים שלנו.
ה שורש לטיני המילה "להחליט" פירושה מילולית "ניתוק". וחשבתי על זה כשאני שוקל מה שאבד כל פעם הזמן שאני אומר "כן." שעות שצריכות להישמר לשינה ולטיפול עצמי מתרגלות במאמצי להגשים התחייבויות. ניתקתי את עצמי מתדלוק דחוף ומנוחה כי אני עסוק מדי בהשלמת ה"כן "שלא היה אכפת לי מלכתחילה.
אולי הגיע הזמן אם כן להציב גבולות ולאמץ "לא" כמו חבר אבוד מזמן.
כמובן שזו יכולה להיות שינוי חשיבה מאתגר הדורש תרגול. לדברי פסיכולוגים, המאבק שלנו לומר "לא" התחיל ככל הנראה כשהיינו ילדים, כך שיש הרבה מה לפרוק וללמוד. עבור רבים מאיתנו נאמר לנו ש"לא "הוא לא מנומס וחסר שיתוף פעולה במשך רוב חיינו. והטענות והדעות שלנו נמעכו בגלל גילנו הצעיר. לא ידענו מה אנחנו רוצים או צריכים - או כך הסיפור הולך.
"כילדים צעירים ובני נוער, לא תפסנו מאיתנו 'אין'", אומרת הסופרת והפסיכולוגית החברתית סוזן ניומן, דוקטורט ד. ל- APA. "מלמדים אותנו לעשות מה שההורים שלנו אומרים ומה אנשי סמכות אומרים לנו."
אבל תרגול גבולות לא אומר שאנחנו חצופים או אדישים. אולי במקום זאת, אכפת לנו באמת מאוד. יש ערך עצום לתרגל אמירת "לא" מכיוון שהוא מאפשר לנו להאט ולחיות בצורה יותר מודעת. אנו יכולים לכבד ולדאוג לאחרים על ידי כבוד לעצמנו. זה לא משרת אף אחד להופיע או לקחת על עצמו פרויקט אחר כשיגמרנו. להגיד "לא" בפעם אחת (או כמה פעמים) לא אומר שלא יהיו יותר הזדמנויות בעתיד. אם מישהו אכן מבייש אותך או מביע כעס כאשר אתה מציב גבול בריא, זה עליו, לא אתה.
יצירת מרווח בחיינו פירושה שאנו מפנים מקום למשימות ולאנשים שאנו רוצים. יש חופש להחזיר את השליטה ולשקול במחשבה כיצד אנו מבלים את ימינו. אמירת "לא" היא לא רק יצירת מספיק מקום לנשימה - אלא חשיבה מחדש על הלך הרוח הזה לגמרי. לוחות הזמנים שלנו לא תמיד צריכים להיות מלאים. איך החיים שלנו היו נראים אחרת אם היינו אומרים "לא" להרבה ו"כן "למעט?
כמובן, לא תמיד יש לנו שליטה אולטימטיבית על השעות שלנו, וישנן עונות חיים שבהן אמירת "לא" אינה תמיד אופציה. חובות ולוחות זמנים משתנים עבור כולם. בזמנים אלה, אנו יכולים לשקול כיצד לומר "לא" בדרכים קטנות יותר - כמו על ידי משאיר את הכלים בכיור לילה אחד תמורת מנוחה נוספת.
בסופו של דבר, זה תלוי בנו להחליט: כיצד אנו רוצים לבלות את השעות בהן אנו יכולים לשלוט?
לאלו מאיתנו שיכולים לבחור, שנשהה ונהיה מודעים יותר להחלטות שלנו, ונזכור שבכל בחירה שאנו עושים, יהיה צורך לחתוך משהו אחר. אבל היכן שיש הפסדים, יש גם רווחים.
איך אומרים "לא" - מדריך מהיר
אני משתמש בשאלות להלן בכל פעם שעומד בפני שאלת כן/לא חדשה. במקום לתת את התגובה המיידית הזו, אני מתרגל להשהות כדי שאוכל להיכנס עם עצמי ולקבל החלטה נבונה.
מה המחיר של אמירת "כן"? מה יהיה צורך "להינתק" מחיי כדי להתאים לבקשה זו?
למה אני רוצה להגיד "כן"? האם אני באמת רוצה לעזור? האם זהו פרויקט שחשוב לי מאוד? או שאולי אני מחפש אימות?
את מי ה"כן "שלי ישרת? האם אני מנסה לרצות מישהו ספציפי? האם אני מפחד שאומר "לא" שאאכזב מישהו?
האם יש מישהו אחר שיכול לעזור במשימה או באחריות זו?
האם ה"כן "הזה מכבד את הקול ואת הערכים הפנימיים שלי? האם בסופו של דבר אני דואג לעצמי?
האם יש משהו שאפשר להגיד לו "לא" היום? או - האם יש משהו שאתה באמת רוצה להגיד לו "כן"? שתף את שלך בתגובות למטה.