זו שאלה כל כך יפה ומשהו שחשבתי עליו לעתים קרובות. קדוש ומיוחד הן המילים המושלמות לתאר איך הרגשתי עם זמן האיכות שהיה לי עם בעלי בתקופה זו. לפעמים אני מרגישה תחושת אימה שהחיבור הזה עלול להסתיים, אז אני לגמרי מבין איך אתה מרגיש.
לעתים קרובות אני תוהה איך תיראה המציאות שלנו ברגע שהכל ייגמר - קשה לדמיין עכשיו. אני לא יודע מה איתכם, אבל כל כך נדהמתי לראות איך הטכנולוגיה קירבה אותנו עם חברים ובני משפחה. אני מרגיש שאנחנו משתמשים בטכנולוגיה בדרכים שהיא תמיד נועדה. אני מקווה להמשיך להשתמש בו לחיבור עם אהובים מרחוק, לא משנה מה קורה בעולם.
אני מנסה לחיות בהווה כמה שיותר, לוקח כל יום כהזדמנות חדשה להוקיר את הייחודיות של הזמן הזה ולמצוא את מה שמביא לי שמחה. שמתם לב שדברים קטנים מביאים לכם שמחה יותר מהרגיל בימים אלה? דברים קטנים כמו האופן שבו האור פוגע בבית או הציפורים שרות בבקרים, רגעים יקרים שאולי נעלמו מעיניהם קודם לכן. אני גם לוקח זמן לגלות טקסים חדשים. למשל, בעלי ואני מבשלים הרבה יותר, וכשזה ייגמר, אשמח שנמשיך לעשות זאת ביחד.
זה טקסים כמו אלה שלא חייבים להיפסק לאחר הסרת הנחיות ההתרחקות החברתיות. אם אתה ומשפחתך יצרתם זמן מיוחד ביחד, כמו ערבי בישול או משחקים, אין סיבה להפסיק גם אם לא תהיו באותו בית. שוב, שימוש בטכנולוגיה כדרך להמשיך להיות ביחד. זה עשוי לעזור לקבוע לוח זמנים שכולכם יכולים לעקוב ולהוסיף ללוח השנה.
אמרתי לעצמי מנטרה: "תן לעצמך לחוות את כל זה: הטוב, הרע, ה שונה, והמבלבל." אני חוזר על זה כשאני מתחיל להרגיש שאני מתמקד יותר מדי ב עתיד. המנטרה מזכירה לי להישאר נוכח ולהעריך את כל מה שיש לי עכשיו. אני יודע שזה הרבה יותר קל להגיד מאשר לעשות, אבל אני מקווה שזה יעזור. תהנה מהזמן הנפלא הזה שאתה יכול לבלות עם המשפחה שלך ולקח את זה כל יום אחר יום.
