מהי מופנמות?
פחות או יותר ההגדרה היחידה של מופנמות היא קבלת אנרגיה מהבדידות. עם זאת, ישנם הרגלים ומאפיינים נוספים הנפוצים בקרב מופנמים, כגון:
- לשלוח הודעות טקסט במקום להתקשר
- העדפת עבודה עצמאית מאשר בצוות
- התבוננות לפני שמנסים פעילויות חדשות
- ביצוע באופן קבוע פעילויות הדורשות מחשבה עמוקה וריכוז
מופנמות מטבעה איננה שלילית, ואני חושב שחשוב שתהיה יותר מודעות סביב זה ושהתפיסות השגויות הנפוצות יוסרו. אם לאדם מופנם יש תכונות שליליות, אז זה קשור יותר להרגלים של האדם או לתכונות אישיות אחרות - לא מופנמות.
5 הנחות שגויות לגבי מופנמים
- מופנמים שונאים קשרים חברתיים.
- מופנמים הם ביישנים.
- מופנמים הם מרושעים וחסרי פנים.
- מופנמים רוצים להיות מוחצנים.
- מופנמים לא יודעים ליהנות.
מיתוס מס' 1: מופנמים שונאים להתרועע
מופנמים אכן נהנים מבדידות יותר מהאדם הממוצע ובדרך כלל מעדיפים לעשות פעילויות בעצמם. עם זאת, הם לא רוצים להישאר לבד כל הזמן -
מופנמים אוהבים לחפש פעילויות ומצבים שאינם מעוררים יתר על המידה, והם מעדיפים לבנות קשרים קרובים עם כמה אנשים במקום לשמור על מעגל חברתי גדול. הם גם מוצאים בדרך כלל ששיחות אחד על אחד וקבוצות קטנות טובות יותר ממפגשים חברתיים גדולים.
מיתוס מס' 2: מופנמים הם ביישנים
חלק מהמופנמים הם ביישנים, אבל לא כולם כן. למעשה, ייתכן שחלק מהמוחצנים יהיו ביישנים. מופנמות וביישנות הם שני מושגים נפרדים, ואחד המאפיינים הדומים היחידים שיש לשניהם הוא אינטראקציה חברתית מוגבלת. גם אנשים מופנמים וביישנים עשויים להעדיף הגדרות שקטות ואינטימיות יותר.
מופנמים שואבים אנרגיה מלהיות לבד, והם מתרוקנים רגשית לאחר שבילו זמן רב עם אנשים. מחקרים מראים כי מופנמים רגישים יותר לגירויים סביבתיים ולכן דורשים פחות מהם כדי להרגיש בנוח. זה יכול להופיע בכמה דרכים, כמו ליהנות מהבדידות, להיות המום מרעש והמון, ורצון לדבוק בפעילויות ושגרה מוכרות. אפילו עם הנטיות המופנמות הללו, הרבה מופנמים יודעים להיות חברותיים כשצריך.
ביישנות, לעומת זאת, נובעת יותר מהפחד מאינטראקציה עם אנשים. זה יכול לכלול גם פחד מחוסר הסכמה חברתי. למרות זאת, אנשים ביישנים בדרך כלל עדיין רוצים לעסוק באחרים. הם פשוט מרגישים עכורים, מה שמקשה עליהם להסתובב עם אנשים חדשים ולדבר בקבוצות.
מיתוס מס' 3: מופנמים הם מרושעים ומיוחדים
יש אנשים המפרשים את פעולותיהם של מופנמים כגסות רוח, והסיבה לכך שהמופנמים נתפסים כגסים או אפילו מעצבנים עשויה להיות שהם לא מראים רגשות לעתים קרובות כמו מוחצנים. זה נכון ש מופנמים בדרך כלל מתקשים באילו מילים להשתמש כדי לבטא את עצמם. עם זאת, זה לא אומר בהכרח שמופנמים אינם ידידותיים. המוח שלהם מעבד מידע בצורה שונה ממוחם של מוחצנים, ומופנמים מעדיפים לפעמים להעביר את מחשבותיהם, רגשותיהם ורגשותיהם לאנשים שהם קרובים אליהם.
מופנמים יכולים להיאבק באחזור מילים, שכן הם כן סביר יותר לעבד מידע בצורה יסודית ולהשקף פנימה. בקרב אנשים מופנמים, גירויים מהעולם החיצוני עוברים דרך מסלול ארוך יותר במוח, וזאת מידע עובר דרך אזורי מוח שונים המעורבים במחשבה רגשית, ייצור דיבור, קבלת החלטות ו זיכרון. מכיוון שמידע זה נוסע זמן רב יותר, למופנמים לוקח יותר זמן לפעול ולהגיב.
זה גם בגלל זה שלמופנמים רבים קל יותר להביע את עצמם באמצעות כתיבה. הכתיבה מאפשרת להם לעבד טוב יותר את איך שהם חושבים ומרגישים, מכיוון שזה תהליך הרבה יותר איטי ממה שהדיבור הוא. המוח של מוחצנים, לעומת זאת, מקבל מידע דרך מסלול קצר שעובר דרך אזורי מוח המעבדים מגע, טעם, צליל וראייה.
התרבות שלנו הפכה לסגולה לחיות רק כמוחצנים. מיאשנו את המסע הפנימי, את החיפוש אחר מרכז. אז איבדנו את המרכז שלנו וצריך למצוא אותו שוב.
- אנאיס נין
מיתוס מס' 4: מופנמים רוצים להיות מוחצנים
מופנמים אכן חיים בעולם מאוד מוחצן, אז אני יכול להבין למה הרגש הזה קיים. לרוב מועדפת מוחצנות, מה שעלול לגרום למופנם להרגיש כאילו הם לא במקום. אבל אומר שהם רוצה להיות מוחצנים זה קצת שגוי, כי זה מרמז שמופנמים זקוקים ל"תיקון". "תיקון" מרמז שמשהו שבור, ומופנמות איננה תכונה שצריך "לתקן".
מופנמות היא נורמלית ובריאה, ורוב המופנמים אוהבים לקבל את האנרגיה שלהם מלהיות לבד. מניעת זמן לבד בכוח עלול להוביל להשפעות שליליות, כגון תשישות רגשית, ירידה בתפוקה ובעיות ריכוז. כשהם כן מתרועעים, הם יכולים להתנהג במוחצן סביב מספר נבחר של אנשים, אבל זה לא הופך אותם למוחצנים. זה רק אומר שהם מעדיפים להתרועע במתינות.
מיתוס מס' 5: מופנמים לא יודעים איך ליהנות
המיתוס הזה מוזר לי. כל עוד מופנמים לא פוגעים בעצמם או באחרים, אז הגישה שלהם להשתעשע לא צריכה להיות חשובה. ישנם סגנונות חיים שונים שקיימים, ומה שכיף לאדם אחד עשוי להיות לא מהנה עבור אחר.
מופנם עשוי ליהנות מעבודה מהבית, בעוד שמוחצן עשוי ליהנות לבלות עם חבריו מספר שעות ביום. מופנם עלול להתעצבן מהמחשבה ללכת למסיבה גדולה, בעוד שמוחצן עלול להתחרפן לאחר שלא הסתובב עם חברים במשך יותר משבוע. כל זה בסדר גמור, ואיך שאדם מחליט ליהנות לא מגיעה בושה.
מופנמות לא מובנת
למופנמים יש לפעמים מוניטין שלילי בחברה, אבל הצורך המופנם בבדידות הוא לא רע. ברגע שאנשים ינסו להבין מופנמות, רבים יבינו עד כמה מופנמים יכולים להיות יצירתיים ובעלי תובנות.
תוכן זה מדויק ונכון למיטב ידיעתו של המחבר ואינו נועד להחליף ייעוץ פורמלי ואינדיבידואלי מאיש מקצוע מוסמך.
© 2022 שרלין ה