ג'ון לנון היה רק בן 17 כשהקים את הלהקה הראשונה שלו, The Black Jacks. הלהקה הורכבה כולה מחברים לכיתה ב- Quarry Bank Grammar School בליברפול, וכמעט מיד לאחר שהתחילו, הם שינו את שמם ל-The Quarry Men. הם ניגנו מוזיקת סקיפל, תערובת של פולק, ג'אז ובלוז שהייתה פופולרית באנגליה באותה תקופה.
היסטוריה של הביטלס: בהתחלה
בקיץ 1957, The Quarry Men התכוננו להופעה באולם הכנסייה כאשר חבר אחר בלהקה הכיר לנון את פול מקארטני, אז נגן גיטרה ביד שמאל אוטודידקט בן 15. הוא עבר אודישן ללהקה כשסיימו את הסט והוזמן מיד להצטרף, מה שעשה באוקטובר 1957.
בפברואר 1958 לנון התרחק יותר ויותר מסקיפל לכיוון רוקנ'רול. זה גרם לנגן הבנג'ו של הלהקה לעזוב, מה שנתן למקרטני את ההזדמנות להכיר ללנון את חברו וחברו לשעבר לכיתה, ג'ורג' הריסון.
הלהקה, שהורכבה אז מלנון, מקרטני, הריסון, הפסנתרן דאף לו והמתופף קולין הנטון, הקליט דמו המורכב מ"That'll Be the Day" של באדי הולי ומקור של לנון-מקרטני, "In Spite of All the סַכָּנָה."
פירוק אנשי המחצבה
אנשי המחצבה נפרדו בתחילת 1959. לנון ומקרטני המשיכו בכתיבת השירים שלהם, והאריסון הצטרף לקבוצה בשם The Les Stewart Quartet. אנשי המחצבה התאחדו לזמן קצר כשהקבוצה של הריסון התפרקה, והוא גייס את לנון ומקרטני כדי לעזור לו לקיים חוזה עם מועדון הקפה קאסבה של ליברפול. כשההופעה ההיא הסתיימה, לנון, מקרטני והריסון המשיכו להופיע בתור ג'וני והמונדוגס.
- טרום-ביטלמניה: 1960-1963
- ביטלמניה: 1964-1965
- תחילת הסוף: 1966-1968
- הסוף ומעבר: 1969-הווה
